ט – קבלת המצוות ודין גר שהפסיק לקיים מצוות

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/06-10-09/

לשום עם בעולם אין מושג הדומה למושג הגיור. יכול להיות שמדינה מסוימת תקנה זכויות של אזרח למהגר הבא ממדינה אחרת ומלאום אחר. זה יהיה דומה למושג גר-תושב הקיים אצלנו בהלכה, שעל פיו אנו מרשים לבני אומות העולם לגור בארצנו, ובתנאי שהם מקיימים שבע מצוות בני נח, ומוכנים להכיר בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, על כל הזכויות השלטוניות המתחייבות מכך. אולם תופעת הגיור לא קיימת בשום עם, איטלקי הבא לאמריקה – נשאר איטלקי. אך לא כן הוא הגיור, הגר נחשב כיהודי לכל דבר, לא רק מצד הזכויות האזרחיות, אלא גם מצד השייכות הלאומית המוחלטת.

לכן התנאי העיקרי שבגיור הוא, שהגר יקבל על עצמו את תורת-ישראל. אפשר לומר, כי תורת ישראל היא בעצם ביטויו של האופי הלאומי של עם ישראל. רוח התורה ורוח העם מאוחדות הן. ולכן לא יתכן שגר יתגייר ללא קבלת התורה. כשם שעם ישראל הפך להיות עם לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, כן הגר מתגייר על ידי קבלת התורה הפרטית שלו, לפני בית-הדין.

ולכן מבחינה הלכתית, עיקר הבירור העומד לפני בית-הדין הוא, האם הגר באמת מוכן לקבל על עצמו תורה ומצוות. וכל זמן שבית-הדין לא השתכנע בכנות כוונתו זו של הגר, אין לו יכולת לגיירו. ואמנם אם בית-הדין השתכנע בכוונתו השלימה של הגר, וגיירו, ולאחר מכן החל הגר לזנוח את קיום המצוות, נחשב הגר כיהודי. וכשם שיהודי שאינו שומר על כל המצוות עדיין נחשב יהודי, כן הדין לגבי אותו הגר.

פורסם בקטגוריה י - הלכות גרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן