חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – כמה שעות ביום צריך להקדיש ללימוד?

עד כה עסקנו בלימוד שכל יהודי צריך ללמוד בילדותו ונערותו, לימוד שנמשך על פי הדרכת חז"ל עד גיל עשרים בערך. עתה נעסוק בשאלה, כמה שעות צריך אדם מבוגר להקדיש ללימוד תורה בימות החול.

לכאורה ישנן הדרכות שונות וסותרות בדברי חז"ל, מצד אחד ישנן הדרכות הקובעות שעיקר היום צריך להיות מופנה ללימוד, כמו שאמרו: "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי". וכן אמר רבי ישמעאל שיש לעשות את התורה קבע, דהיינו ללמוד רוב היום, ורק מעט מן היום לעסוק בעבודה ופרנסה (ברכות לה, ב).

מצד שני מצינו בדברי חז"ל מקורות רבים, מהם נראה בעליל שרוב היום מוקדש לעבודה. למשל במסכת ברכות (ד, ב) מתוארים חייו של יהודי שבא מן השדה בערב, ואז הוא לומד זמן מה.

ההסבר לכך הוא, שמי שמתאים להיות תלמיד חכם, הן מצד כשרונו והן מצד אופיו ורצונו, מוטלת עליו אחריות לעשות את תורתו קבע ומלאכתו ארעי. אולם מי שמוצא את עצמו מתאים יותר לעסוק ביישובו של עולם, מוטב שיקדיש יותר זמן לעבודה, ויוכל לעבוד רוב יומו ולהתפרנס בכבוד. ויקפיד לקבוע עיתים לתורה, כדי שיחזור תמיד על יסודות התורה שלמד, ואף ירחיב ויעמיק מעט בתורה (אורות התורה ט, ו, עפ"י תוספות ישנים יומא פה, ב).[4] ואדם כזה, אם היה טרוד מאוד ביום אחד, ישתדל ללמוד לכל הפחות פרק אחד בבוקר ופרק אחד בערב. ואם גם לזה אין לו זמן, יצא ידי חובתו בשעת הדחק בקריאת שמע שחרית וערבית (מנחות צט, ב, רמ"א וש"ך יו"ד רמו, א). ואדרבה, אדם כזה ראוי שירוויח הרבה, כדי שיוכל לפרנס עניים ולהחזיק לומדי תורה (שו"ע הרב הל' ת"ת פ"ג ה"ד).

אלא שגם מי שמוצא עצמו מתאים מצד כשרונותיו לאחד מתחומי העבודה השונים, צריך להקפיד על שני עקרונות. הראשון לחזור על תלמודו כדי שלא לשכוח את יסודות התורה. השני, שלא יבטל את זמנו לריק בבילויים מרובים מידי. שכל זמן שהוא עובד ועוסק בישובו של עולם אין זה ביטול תורה, אבל אם הוא מאבד את זמנו לבטלה מעבר למה שהוא צריך לנוח ולהינפש, הרי הוא עובר על איסור ביטול תורה. וכפי שאמרו חכמים (יומא יט, ב): "וְדִבַּרְתָּ בָּם – בם ולא בדברים אחרים".

עוד חשוב להזכיר, שכתבו הפוסקים שמי שיכול להקדיש רק שעות ספורות ביום ללימוד, לא ילמד בהן גמרא בלבד, אלא העיקר שילמד בהן הלכה בטעמיה ובמקורותיה, וכן רעיונות מחשבתיים שיסודם במדרשי חז"ל (דרישה, ש"ך, ט"ז על יו"ד רמו, ושו"ע הרב הל' ת"ת פ"ב ה"ט).

אדם שאינו נצרך לעבוד משרה מלאה ויש לו שעות פנויות, וכן מי שיצא לפנסיה, מצווה שלא יאבד את זמנו לריק, ויחד עם כל הדברים הטובים שהוא עושה, יקדיש בכל יום כמה שעות טובות ללימוד התורה.

YouTube player

[4]. אמרו חכמים (אבות ב, ב): "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ (מלאכה להתפרנס)… וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה…". מבואר בתוס' ישנים יומא פה, ב, שלדעת רבנו תם, הכוונה שדרך ארץ עיקר ותלמוד תורה טפל. ומנגד, לר' אלחנן התורה עיקר, והראיה שבהמשך המשנה אמרו "וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה", משמע התורה עיקר אלא שצריך עמה קצת מלאכה. וכן מבואר בתלמוד (ברכות לה, ב): "בא וראה, שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי – זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי – זו וזו לא נתקיימה בידן". וכתב על כך מרן הרב קוק (אורות התורה ט, ו): "הדבר תלוי לפי התכונה וטבע הנפש של כל אחד ואחד".

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן