ב – מספר העולים

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-04-02/

בכל שבוע קוראים לפחות ארבע פעמים בתורה: ביום שני, ביום חמישי, בשבת בשחרית ובשבת במנחה. בנוסף לכך, תקנו חכמים שבימים מיוחדים, כמו חגים וראשי חודשים, יקראו בתורה מעניינו של יום.

מספר העולים שמעלים לתורה משתנה לפי קדושת היום, ככל שהיום מקודש יותר, כך מעלים בו יותר עולים לתורה (משנה מגילה כא, א).

המספר המועט ביותר של העולים הוא שלושה, כנגד כהן, לוי וישראל (מגילה כא, ב). ולכן בקריאות התורה של ימי החול, דהיינו בימי שני וחמישי, וכן בתעניות ציבור, בחנוכה ובפורים, מעלים לתורה שלושה עולים.

בראשי חודשים ובחול המועד, נתווספה קדושה הבאה לידי ביטוי בתפילת מוסף שנתווספה בימים אלו, ומוסיפים בהם עוד עולה ומעלים לתורה ארבעה עולים.

בחגים, דהיינו ביום טוב של חגי פסח, שבועות, סוכות וראש השנה, שבהם נתווספה קדושה, המתבטאת באיסור עשיית מלאכה, מוסיפים עוד עולה, כך שקוראים בהם חמישה עולים.

יום הכיפורים – מעלתו יתירה על החגים, שבחגים מותר לבשל ולאפות לצורך האכילה, ואילו ביום הכיפורים אסור, ולכן הוסיפו ביום הכיפורים עוד עלייה, ומעלים שישה עולים.

וביום השבת מעלים שבעה עולים. ואמנם מהרבה בחינות יום הכיפורים מקודש משבת, מכל מקום, העונש שהתורה קבעה למחלל שבת, שהוא סקילה, חמור מהעונש של מחלל יום הכיפורים שהוא כרת בידי שמיים. ולכן תקנו חכמים שביום השבת יקראו שבעה עולים וביום הכיפורים שישה (מגילה כג, א).

במנחה של שבת מעלים שלושה עולים, משום שזו אינה הקריאה העיקרית של השבת, אלא תקנה מאוחרת של עזרא הסופר. והטעם לתקנה זו הוא "משום יושבי קרנות" (ב"ק פב, א). ופרש רש"י: שיושבי החנויות היו עוסקים בימות החול במסחר ונעדרים מבית הכנסת, וכדי להשלים להם את הקריאה של ימות החול, תיקן למענם עזרא הסופר את הקריאה במנחה של שבת. ויש מפרשים (שבולי הלקט), שהואיל וזמן המנחה הוא הזמן שמועד לשכרות, תיקן עזרא הסופר קריאה בתורה, כדי שיושבי הקרנות יימנעו משכרות לכבוד הקריאה בתורה (ועיין עוד בפניני הלכה שבת ד, ז).

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.