ה – ברכות התורה

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-04-05/

למרות שכל אדם מברך בבוקר את ברכות התורה, קבעו חכמים שהעולים לקריאת התורה יברכו שוב לפני הקריאה ולאחריה את ברכות התורה. וזאת כדי לקבוע בלב העולה והשומעים את מקורה האלוקי של התורה.

מתחילה היה המנהג שרק העולה הראשון והאחרון ברכו, הראשון ברך את הברכה הראשונה לפני קריאת התורה, וכל שאר העולים היו עולים ללא שום ברכה. והעולה האחרון היה מברך את הברכה האחרונה לאחר סיום הקריאה.

אבל לאחר זמן תקנו חכמים שכל עולה ועולה, יברך גם בתחילה וגם בסוף. וטעם לתקנה זו הוא מפני היוצאים והנכנסים. שחששו חכמים שמא אדם יכנס באמצע קריאת התורה, ולא ישמע את העולה הראשון כשהוא מברך בתחילה, ויחשוב שאין ברכה לפני קריאת התורה. ולכן תקנו שכל עולה יברך לפני קריאתו. ועוד חששו שמא אדם יצא באמצע קריאת התורה, ומאחר שלא ישמע את העולה האחרון מברך ברכה בסיום הקריאה, יחשוב שאין ברכה לאחר הקריאה. ולכן תקנו שכל עולה יברך ברכה בסיום קריאתו (מגילה כא, ב).

מהלכה זו אפשר ללמוד על חשיבותה העצומה של ברכת התורה, עד שאפילו כדי שאדם אחד לא יטעה ויחשוב שאין ברכה לפני הקריאה או לאחריה, תקנו חכמים שכל עולה ועולה יברך גם לפני הקריאה וגם לאחריה.

וכך מובא בתלמוד (נדרים פא, א), שלא ידעו חכמים על מה אבדה הארץ. שהרי ישראל היו עוסקים בתורה, ואם כן מדוע חרבה הארץ? נשאלה שאלה זו לחכמים ולא ידעו לענות, לנביאים ולא ידעו לענות, ואף מלאכי השרת לא יכלו לבאר מדוע חרבה הארץ למרות היותם עוסקים בתורה. עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו פירש, שהארץ חרבה על שלא ברכו בתורה תחילה, כלומר עסקו בתורה, אבל שכחו את המקור האלוקי של התורה, שכחו את האמונה, ולכן התורה לא הגנה עליהם. ומכאן נוכל להבין מדוע הקפידו כל כך על ברכת התורה (עיין עוד בפניני הלכה תפילה י, א).

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן