ח – נשים פטורות ממצוות ציצית

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות ציצית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-08-08/

ההבדל הבולט ביותר בין נשים לגברים ביחס למצוות התורה, נעוץ בכלל המפורסם – שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. כדי לבאר כלל זה, צריך להסביר תחילה שמצוות התורה מתחלקות לשני חלקים עיקריים, מצוות עשה ומצוות לא תעשה (חיובים ואיסורים), מה צריך לעשות ומה אסור לעשות. כדוגמה למצוות לא תעשה נזכיר כמה מצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא להעיד עדות שקר, לא ללבוש בגדי שעטנז, ואלו כמובן רק דוגמאות, מתוך שלוש מאות שישים וחמש מצוות לא תעשה שבתורה. בכל אופן לעניינינו, אין שום הבדל בין נשים לגברים במצוות לא תעשה, וכל איסורי התורה מכוונים לגברים ולנשים כאחד.

לא כן הדין במצוות עשה, אשר לגביהן נאמר הכלל, שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. כלומר, ישנם שני סוגים של מצוות עשה, האחד מצוות שאינן תלויות בזמן, כגון: האמונה בה', מצוות ואהבת לרעך כמוך, כבד את אביך ואת אמך וכדומה. ויש סוג אחר של מצוות שהוא תלוי בזמן, כמו מצוות נטילת לולב, שמתקיימת בחג הסוכות ותקיעת שופר בראש השנה. ומהמצוות האלו שהן תלויות בזמן נשים פטורות.

ואם כן גם ממצוות הציצית נשים פטורות, שהואיל וחיוב הציצית הוא רק ביום ולא בלילה, ממילא מצוות הציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמה, ונשים פטורות (מנחות מג, א; שו"ע או"ח יז, ב). וכן הדין לגבי מצוות תפילין, שהואיל ובשבת אין מניחים תפילין, יוצא שמצוות התפילין תלויה בזמן של ימות החול ונשים פטורות ממנה (שו"ע או"ח לח, ג, ודין תפילין לנשים יבואר להלן ט, יג).

ונשים שרוצות להתעטף בטלית, רשאיות לעשות כן בצינעה, ולמנהג אשכנז יברכו ולמנהג ספרד לא יברכו.[2]


[2]. הלכה כר' שמעון שמצוות ציצית תלויה בזמן, ולכן נשים פטורות ממנה, כמבואר במנחות מג, א, וכ"כ הרי"ף והרא"ש. אולם בפשטות, ככל מצווה שהזמן גרמה, אם ירצו לקיים את המצווה רשאיות, ורק נחלקו אם יכולות לברך (יעויין בפניני הלכה תפילת נשים ב, ח). הרמב"ם כתב בהל' ציצית ג, ט: "ונשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה". וכ"כ החינוך שפו. לעומתם דעת ר"ת והר"ן שנשים שרוצות להתעטף בציצית רשאיות לברך. וכיוצא בזה נחלקו אם יברכו על תקיעת שופר ונטילת לולב, ומנהג רוב הספרדיות שלא לברך, ומנהג האשכנזיות לברך, וכמבואר בשו"ע או"ח תקפט, ו. אמנם בשו"ת מהרי"ל החדשות ז', כתב שאין לנשים להתעטף בטלית, והזכיר כמה טעמים, וביניהם, שיש לחוש לאיסור כלאיים והוצאה בשבת ומנהג הדיוטות, ועוד טעם על פי הסוד, וכן שיש לחוש ליוהרא. ובספר מהרי"ל מנהגים הל' ציצית ד', מבואר שהיו נשים שהתעטפו בציצית, וביניהם אשתו הרבנית של מהר"י ברונא, ואף שלא היתה דעתו נוחה ממנהגה, לא מחה. ועיין עוד באגור הל' ציצית כז, שהזכיר מנהג זה. בתרגום יונתן בן עוזיאל לדברים כב, ה, משמע שיש בזה איסור מטעם "לא ילבש". אמנם כל הראשונים שעסקו בסוגיה לא הזכירו חשש זה. אך בין האחרונים היו שהזכירוהו, וביניהם בן איש חי ש"א לך לך יג.

ובשו"ע יז, א: "נשים ועבדים פטורים, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא. הגה: ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא (תוס' והרא"ש והר"ן פ"ב דר"ה ופ"ק דקדושין), אך מיחזי כיוהרה, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא (אגור סימן כ"ז) פי' אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית". הרי שאין כאן חשש לאיסור הלכתי מטעם כלאיים או "לא ילבש", אלא רק מפני שנראה כיוהרה כתב הרמ"א שאין להן ללבוש.

ובאגרות משה או"ח ד, מט, כתב תשובה יסודית ועיקר דבריו, שאם מגמת האשה שרוצה להתעטף בציצית לשם שמיים, הרי היא רשאית ויש לה שכר על כך. ותיקח בגד שיהיה שונה מטלית של גברים (ונראה שאפשר לשנות על ידי צבעים שונים). ולמנהג אשכנז רשאיות לברך. אבל אם מגמתן ללחום את מלחמת הפמניזם, ורוצות להכניס את מלחמתן כדי להתמרמר ולשנות את דיני התורה, הרי שיש בזה כפירה בתורה ואין להן חלק בעולם הבא. ע"כ. לפיכך נראה שאשה הרוצה להתעטף בציצית לשם שמיים תתעטף בצינעה, ובזה אין חשש יוהרה, ואין בזה ביטוי של התמרמרות על ההלכה והמסורת. ואם נשים רבות ינהגו כך בצינעה לשם שמיים, הרי שבמשך הזמן גם אם ילבשו שלא בצינעה כבר לא ייחשב הדבר כיוהרה והטחת דברים כנגד מסורת התורה. ומ"מ נלענ"ד שגם כיום אין למחות באשה שמכוונת לשם שמיים ומתעטפת בטלית בציבור, שיש לה על מי לסמוך. אולם יש למחות כנגד נשים שאינן מהדרות במצוות רבות ודווקא בטלית מתעטפות בפרהסיא, כדי לבטא בזה התנגדות למסורת ההלכה.

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות ציצית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן