ג – כהן רשע

פורסם בקטגוריה יא - הלכות כהנים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-11-03/

לאחר שלמדנו, כי בני אהרן הכהנים נבחרו לברך את ישראל, משום שתפקידם להיות אנשי הרוח והחסד בעם, יש מקום לשאול: איך יתכן שגם כהנים שאינם צדיקים מברכים את ישראל, הרי אין להם שום זכויות שבעבורן יתברכו ישראל? ולא זו בלבד אלא שלהלכה נפסק שאפילו כהן שעובר עבירות, כגון שאוכל מאכלים שאינם כשרים, צריך לעלות לדוכן. ואפילו כהן שחטא בחטאים החמורים ביותר, כגילוי עריות עם אשת איש, אפילו הוא מצווה לעלות לדוכן ולקיים את המצווה שציווה ה' את הכהנים לברך את עמו ישראל באהבה.

ההסבר לכך הוא, שבאמת ה' הוא זה שמברך את עמו ישראל באהבה. אולם כדי שהברכה תתגלה בעולם, צריך שנבטא אותה בשפתיים, דהיינו שנעשה משהו שיביע את הכרתנו בכך שה' הוא מקור הברכה בעולם. הכהנים ככלל הם קבוצה בעלת התפקיד המקודש ביותר בעם ישראל, ולהם מתאים להיות אלו שמבטאים את הרצון האלוקי לברך את עם ישראל. אולם מובן שאין הברכה תלויה בצידקותו הפרטית של הכהן המברך, אלא ברצון האלוקי לברך את עם ישראל. הכהנים הם רק השליחים שמבטאים את הברכה בשפתיהם (רמב"ם הלכות תפילה טו, ז; ועיין עולת ראי"ה ע' רפג).

לכן אפילו כהן רשע שעבירות רבות בידו, אסור לו לבטל את עצמו מלברך ברכת כהנים, משום שהברכה היא מהקב"ה ולא מהכהן. ואם יבטל את עצמו מלברך, רק יוסיף עוד חטא על חטאיו. וכמו שכתב על זה הרמב"ם בהלכות תפילה (טו, ו): "שאין אומרים לאדם רשע, הוסף עוד רשע והימנע מן המצוות".

פורסם בקטגוריה יא - הלכות כהנים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן