יז – מדיני אונאה במקח וממכר

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-04-17/

"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ – אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כד, יד).

לכתחילה צריכים המוכרים והקונים שלא להונות איש רעהו, ולמכור ולקנות כל דבר במחיר המקובל באותו מקום ובאותו זמן (גם אם ישנם פערים קטנים).

ואם טעו ובצעו את המקח בהפרש של יותר משישית מהמחיר המקובל, כגון שחפץ שמחירו המקובל כשש מאות שקלים נמכר בשבע מאות ואחד שקלים, יכול הקונה לבטל את המקח. וכן אם אותו חפץ נמכר בארבע מאות ותשעים ותשעה שקלים, יכול המוכר לבטל את המקח. ואם לפני המכירה אמר המוכר לקונה, יודע אני שאפשר לקנות חפץ כזה בחמש מאות בלבד, אבל אני רוצה עבורו שבע מאות, אם הסכים הקונה לשלם שבע מאות, אינו יכול אח"כ לחזור בו לטעון שהמוכר הונה אותו, הואיל והודיע לו מראש שהוא גובה ממנו יותר מהמחיר המקובל. אימתי יש טענת אונאה, כאשר נעשה הדבר בלא יודעין.

ואם הטעות היתה בשיעור של שישית מהמחיר המקובל. אין אפשרות לבטל את המקח, אבל המאנה את חבירו צריך להחזיר את השישית שבה הונה אותו. (שישית הכוונה לטוווח שבין שישית מבפנים 14.2%, לשישית מבחוץ 16.6%, – סמ"ע רכז, ג).

ואם טעו בפחות משישית מערך המכירה, המקח קיים, ואין הצד המרוויח צריך להחזיר את מה שהרוויח, כיוון שהוא פחות משישית, ודרך העולם למחול על טעות שכזו, מפני שקשה ללוקח ולמוכר לכוון את דמי המקח באופן מדויק (שו"ע חו"מ רכז, א-ד).

יש לציין שבמסחר המודרני ישנם פערים עצומים בין המחירים של מוצרים רבים בהתאם לסוג המסחר, אינו דומה סיטונאי לקימעונאי, וכן אינה דומה מכירה במכרז או באינטרנט למכירה בחנות. על כן דברינו אמורים בקנייה בחנות רגילה, אך בסוגי מסחר אחרים, לעיתים אין כלל מחיר מקובל, וממילא דין האונאה משתנה.

וכל זה הוא דווקא כאשר הטעות היתה בקביעת המחיר, שאמדו את שווי הסחורה ביותר מערכה או בפחות. אבל אם סוכם שהסחורה עולה מאה שקלים, וטעו במניין השטרות, והקונה שילם יותר או פחות, אפילו אם הטעות היתה בשקל אחד, המקח קיים וחובה להחזיר את אותו השקל (שו"ע חו"מ רלב, א; סמ"ע ב).

פורסם בקטגוריה ד - הלכות גניבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן