חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – האם הנמצא באוברדרפט עובר באיסור ריבית

שאלה: האם מותר לאדם להיות במינוס (אוברדפט) בחשבון הבנק שלו, ולשלם על כך ריבית ב"היתר עסקה"?

תשובה: לדעת רוב הפוסקים, אסור לאדם למשוך משיכת יתר מהבנק (אוברדרפט) שלא למטרות עסקיות. ולמרות שיש לבנק "היתר עסקה" על כל פעולותיו, אין זה מועיל למשיכת יתר לצורך מימון שוטף, מפני שיסוד ההיתר מבוסס על כך שהכסף מושקע בעסקאות למטרת רווח, ועל כן אין מדובר כאן בהלוואה אלא בעסקה. אבל אם הכסף נועד לקניית מאכלים ובגדים ושאר צרכים, הרי זו הלוואה רגילה, שלא נועדה להשקעות, וממילא האחוזים שמתווספים על הקרן הם ריבית שאסורה מהתורה. ואף שיש מתירים זאת בשעת הדחק, מכל מקום דעת רוב הפוסקים, שאסור מהתורה לאדם להיות במינוס בבנק כדי לממן את קניותיו.

ואמנם מי שיש לו תוכנית חסכון או דירה, ולמשך תקופה מסוימת נקלע למצוקה כספית, וכדי לממן את צרכיו השוטפים יש בפניו שתי אפשרויות, או לשבור את תוכנית החסכון או למכור את הדירה, או למשוך מהבנק סכומי כסף ולשלם עליהם אח"כ ריבית – בשעת הדחק מותר לו להיכנס למינוס (לאוברדרפט) ולשלם עליו אח"כ ריבית. מפני שאפשר להחשיב משיכה זו כצורך עסקי, שאם יצטרך למכור את הדירה או לשבור את תוכנית החסכון, יגרם לו הפסד כספי, ולכן יותר משתלם לו להיות במינוס ולשלם עליו ריבית מסוימת, ובכך לחסוך מעצמו את ההפסד הכרוך בשבירת תוכנית החסכון או מכירת הדירה.

אבל גם בהיתר זה אפשר להשתמש רק למשך זמן קצוב. מפני שבמקרה של גירעון תמידי, אי אפשר לומר שעדיף לו שלא לשבור תוכנית חסכון או לא למכור את הדירה, כי הריבית שהוא מקבל עבור חסכונותיו, או הרווח שהוא מקבל עבור שמירת דירתו, קטנים מהריבית שהוא משלם במשך תקופה ארוכה עבור משיכת יתר. [1]


[1]. כתב בשו"ע הרב הל' ריבית מב, שאסור לעשות "היתר עסקה" בשביל הוצאות שוטפות אלא רק לצורך עסקי. וכ"כ הרבה פוסקים. ואמנם יש מתירים כאשר שווה לו יותר לשלם את הריבית מאשר לחיות בדוחק רב, ואזי גם זה נחשב כעסקה. וכך משמע מדברי שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ג, קס, ותליתאה א, קלז, ומהרש"ם ב, רטז. אבל לרוה"פ הדבר אסור, וכ"כ פרח שושן יו"ד כלל ו, הר הכרמל חו"מ כה, חיים ביד מא, אמרי יושר קח, תשובת שי פח, מהרש"ג יו"ד ד, ולז. ועוד רבים. אבל אם הוא נכנס למינוס כדי להימנע מהפסד גדול יותר של שבירת תוכנית חסכון, יש להקל, וכך הורו הרבה אחרונים. עיין בספר "תורת הריבית" טז, טו. ו"ריבית לאור ההלכה" כג, יד, וכד, יג.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן