י – מה עדיף, מספר הלוואות קטנות או אחת גדולה?

פורסם בקטגוריה ה - מצוות הלוואה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-05-10/

לפעמים מתעוררת לאדם שאלה, מה לעשות במקרה שעומדות לפניו שתי אפשרויות: לתת כמה הלוואות קטנות לכמה בני-אדם, או לתת הלוואה אחת גדולה לאדם אחד. למשל, אדם שיש לו אפשרות להלוות עשרת אלפים שקלים, ובאו לפניו אחד עשר אנשים, עשרה מהם מבקשים אלף שקל כל אחד, ואחד מבקש את כל עשרת אלפים השקלים, האם עדיף לתת הלוואה אחת גדולה לאדם אחד, או עשר הלוואות קטנות לעשרה אנשים.

תשובה לזה מובאת בספר 'אהבת-חסד' (א, יד), וזה עיקרה: באופן עקרוני טוב יותר להלוות לכמה אנשים סכומים קטנים, מאשר להלוות לאדם אחד סכום גדול. מפני שבכל הלוואה והלוואה מקיימים מצווה, ומרבים שלום ורעות בין אדם לחבירו. וכן כתב הרמב"ם, שאדם המעוניין לתת סכום מסוים לצדקה, עדיף שיחלק אותו ויתנו בפעמים מרובות, משום שבכל פעם שהוא נותן צדקה, נפשו מזדככת ומתרוממת אל מעלות החסד, וזהו מה שאמרו חז"ל (אבות ג, טו): "הכל לפי רוב המעשה".

וכל זה בתנאי שכל המבקשים הלוואה שווים בסדר קדימותם, אבל אם האדם שמבקש את ההלוואה הגדולה הוא במצב כזה, שללא ההלוואה הוא עלול להתמוטט מבחינה כספית ולפשוט את הרגל, ובעזרת ההלוואה יוכל להמשיך את עסקיו ולשקמם, ואילו שאר האנשים אינם צריכים את ההלוואה כדי להציל את עתידם, אזי עדיף להלוות הלוואה אחת גדולה כדי להציל את אותו האדם מפשיטת הרגל. וזאת מפני שבהלוואה הזו מקיימים, בנוסף למצוות ההלוואה הרגילה, את מצוות התורה (ויקרא כה, לה): "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ". וכבר הזכיר הרמב"ם שהמעלה הגבוהה ביותר שבמעלות הצדקה היא לעזור לאדם העומד לפשוט רגל, באופן כזה שיוכל להמשיך ולהתקיים לאחר מכן בכוחות עצמו. ולכן בכל פעם שניתן להעמיד אדם על הרגליים, הוא קודם לכל האחרים.

פורסם בקטגוריה ה - מצוות הלוואה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.