חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יג – סיכום דיני הקדימה בישראל

שלושה כללים ישנם בדיני הקדימה למצוות החסד שבישראל, ונמנה את הכללים לפי סדר החשיבות. הכלל הראשון הוא, שהנצרך יותר קודם לנצרך פחות, ולכן עני קודם לעשיר. הכלל השני, שקרוב משפחה קודם לרחוק. והשלישי, ששכן קודם לשאינו שכן, ובן העיר קודם לבן עיר אחרת. כלומר, על פי שלושה כללים שונים נקבע סדר העדיפויות: א' לפי רמת הנצרכות, ב' קרבת משפחה, ג' קרבת מקום. וחשוב מאוד לשים לב לסדר הכללים, כי במקרה שתהיה התנגשות בין כלל אחד למשנהו, יש להעדיף את הכלל הראשון על פני השני, ואת השני על פני השלישי.

ונזכיר כמה דוגמאות. אם למשל יש לאדם אלף שקלים, ובאו לפניו שני אנשים ובקשו ללוותם, האחד מהם קרוב משפחה שגר בעיר אחרת, והשני שכן שאינו קרוב משפחה. כלומר יש כאן התנגשות בין הכלל השני, שעל פיו יש להקדים את קרוב המשפחה, לכלל השלישי, שעל פיו יש להקדים את השכן, והואיל והכלל השני קודם לשלישי, יש להקדים את קרוב המשפחה על פני השכן. והטעם לכך, שקרבת המשפחה יותר חזקה מהשכנות, ומאחר שהתורה אמרה 'עִמָּךְ', קרוב המשפחה הוא יותר 'עִמָּךְ' מאשר השכן, ולכן יש להקדימו.[2]

ואם תיווצר התנגשות בין הכלל הראשון לכלל השני או השלישי, הכלל הראשון קודם. כי החשוב מכל הוא לעזור לנצרכים, והנצרך יותר קודם לנצרך פחות. למשל, אם יבואו שני אנשים בבקשה להלוואה, האחד עני בלתי מוכר שאינו לא קרוב ולא שכן, ואילו השני אינו עני אבל הוא גם קרוב משפחה וגם שכן. ושוב ישנה התנגשות בין הכללים, שעל פי הכלל הראשון יש להקדים את העני, ואילו על פי השני והשלישי צריך להקדים את הקרוב השכן. ומאחר שהכלל הראשון קודם, יש להלוות תחילה לעני ורק לאחר מכן, אם יישאר כסף, מצווה להלוותו לקרוב השכן (אהבת חסד ח"א ו, א).

וכן אם עומדים לפנינו שני עניים, אחד צריך הלוואה כדי לקנות מזון, והשני כדי לקנות מלבושים, צריך להקדים את זה שצריך מזון, מאחר שהוא נצרך ודחוק יותר (אהבת חסד ח"א ו, א).


[2]. אמנם פעמים, שיש חבר שהוא קרוב כאח, ואזי יש מקום להקדימו לקרובי משפחה, שחברותם הקרובה עושה אותו 'עִמָּךְ' יותר מאשר קרובי משפחתו. אלא שיש לשקול את הדברים היטב, כי פעמים שחבר קרוב מאוד למשך מספר שנים, אולם לטווח ארוך קרבת המשפחה עמוקה יותר, והשיקול הארוך חשוב יותר.

וכן לעתים אדם יכול להחליט שהוא מעדיף להלוות לקרוביו, למרות שהם פחות עניים מאחרים. שהואיל ואין חובה מוגדרת כמה עליו להלוות, הוא רשאי להעדיף את קרוביו. כל מה שלמדנו הוא, שאם אין לאדם עמדה ברורה, והוא שואל מה הדרכת התורה, אזי ההדרכה להקדים את העני יותר. וכן לגבי מתן צדקה, אם מסיבות שונות הוא מעדיף לעזור לקרוביו, כגון שעל ידי כך ימנע משברים במשפחה, או שעל ידי כך יקרבם לתורה ומצוות, כיוון שאין חיוב לתת כך וכך לעני הנצרך יותר, הוא רשאי להקדים את קרוביו.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן