הואיל ומצוות ההלוואה לנזקקים בלא ריבית חשובה ומרכזית כל כך, טוב שאדם יפריש לחשבון מיוחד סכום קבוע בכל חודש, והכסף שיצטבר בחשבון יהיה מיועד לצורכי הלוואה לנצרכים. וכך כשיבקשו ממנו קרוביו או שכניו או מכריו הלוואה, יהיה הכסף מזומן תחת ידו ויוכל לעזור להם במתן ההלוואה. ודרך אגב, גם אם הוא עצמו יצטרך פעם הלוואה, יוכל לקחת מאותו חשבון, ובתנאי שיחזיר את הכל. שאם לא כן, נמצא שהשתמש לצרכיו הפרטיים בכספים שהיו מיועדים למצווה.
ורבים מעדיפים להתארגן יחד בחבורה, ולהקים קופת גמ"ח. גמ"ח הוא ראשי תיבות של גמילות חסד. כלומר מטרת הקופות הללו היא לעזור לזולת, כל קופה לפי הכללים שקבעו מייסדיה. יש קופות גמ"ח המיועדות לעזרה לחתנים עניים, יש המיועדות לטובת יתומים ואלמנות, ויש לעזרת חולים וכדומה. וישנן קופות שלא הגדירו לעצמן מטרה מסוימת, אלא הן נותנות הלוואה לכל נזקק באשר הוא. כל חבורה רשאית לקבוע לעצמה את מטרת הגמ"ח על פי מה שנראה בעיניה כדבר החשוב ביותר בעת הזאת.
ה'חפץ-חיים', בספרו 'אהבת-חסד' (ח"ב פט"ז), הקדיש פרק שלם כדי לבאר את גודל החיוב שיהיה בכל עיר ועיר גמ"ח קבוע לטובת אנשי אותה העיר. ויש בדבריו חידוש, כי לכאורה מדוע יהיה חיוב להקים גמ"ח, הרי המצווה היא שכל אחד ילווה כפי יכולתו? אלא שיש לכך טעם חזק, שהואיל והמצווה של ההלוואה מוטלת על כל אחד מישראל, אך יחד עם זאת, בדרך כלל אין לאדם אחד יכולת לעזור לחבירו כפי צורכו, לכן צריכים להתארגן יחד בחבורה, כדי להקים קופה גדולה שתוכל להגיש עזרה ממשית לכל אחד מבני אותו המקום שיזדקק לה. וכמובן שבערים הגדולות שלנו אין די בקופת גמ"ח אחת, אלא מצווה להקים גמ"ח בכל שכונה ושכונה.
