ח – תקנת רוצח בשגגה אחר שנתבטלו ערי מקלט

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-08-08/

לאחר חורבן הארץ ובית המקדש, בטלו דיני רוצח בשגגה. מחד, אין רשות לגואל הדם להרוג את הרוצח, ומאידך, אין כפרה מסודרת לחטאו הנורא של הרוצח בשגגה.

ואף על פי כן, כאשר אירע ליהודי שנהרג אדם בעטיו, ורצה לכפר על חטאו, היה בא אצל אחד מגדולי ישראל, כדי שיסדר לו סדר תשובה לכפר על חטאו. ובכל מקרה ומקרה, לפי חומרת המעשה וכוח האדם, היו גדולי ישראל ממליצים לחוטאים, כיצד לכפר על חטאם.

מכל התשובות הרבות בנידון, אזכיר תשובה אחת של הגאון רבי עקיבא איגר, שהיה אחד מגדולי הפוסקים האחרונים. וזאת משום שתשובתו עוסקת במקרה דומה לתאונות הדרכים של ימינו, שלמרבה הצער, על ידי התאונות מתבצעות רוב ההריגות בשגגה בימינו.

וכך היה: אדם אחד דרס על ידי עגלתו שהיתה רתומה לסוסים את בנו ואת משרתו. כמובן שהדבר נעשה בשוגג, אבל בכל זאת מאחר שדבר נורא שכזה נעשה על ידו, וכידוע אמרו חז"ל (שבת לב, א) שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב, לפיכך, שאל את רבי עקיבא איגר כיצד עליו לכפר על פשעו ולחזור בתשובה.

מאחר שאותו אדם היה עשיר, השיב הרב שלכפרת הריגת בנו, עליו להקציב לקרן צדקה את כל הסכום שהיה מוכן לתת לחתונת בנו, וברווחים שיצאו מן הקרן הזו יקיים בן עניים, וישלם עבורו את שכר לימודו, ודמי אכילתו ומלבושיו, וכך יחזיק בו עד היותו בן חמש עשרה. לאחר מכן, ייקח תחת חסותו עני אחר, וכך ימשיך כל חייו. והיה אם אותם עניים יתחתנו, יבקש מהם שיקראו את בנם הראשון על שם בנו שנהרג. על מנת לכפר על הריגת המשרת, יקציב עוד סכום גדול לקרן צדקה, ומהרווחים של הקרן ישלם שכר לימוד עבור בני עניים. ובשנה הראשונה, ישלם לעשרה אנשים שילמדו כל יום שיעור לעילוי נשמתו.

בנוסף לכך, קבע לו סדר תעניות, שבשנה הראשונה יתענה הרבה, ולאחר מכן יפחית בתעניותיו. כמו כן הורה, שלא ילך למסיבות חתונה במשך כל ימי חייו, זולת חתונות בניו ונכדיו. ובכל לילה לפני השינה יתוודה על חטאו. וביום השנה למותם של הבן והמשרת, יאסוף מניין של עשרה, שיתפללו על קברם ויבקשו מחילה עבורו.

ומסיים רבי עקיבא איגר, שבזכות תשובתו זו, יימחל לו אותו עוון, ואף נשמות הנהרגים יתפייסו, וימליצו טוב בעדו, ויזכה לאריכות ימים, ולגדל את בניו בשמחה לתורה ועבודה (תשובות רע"א מהדו"ת סימן ג).

כיום, מי שנענש במאסר על רשלנותו, כבר יש בידו ייסורים במקום התעניות, אבל עדיין אין כאן תחליף למעשים הטובים ולצדקות וללימוד התורה שראוי לו לעשות לעילוי נשמת מי שנהרג על ידו ולמען משפחתו, כדי לתקן על חטאו. ויש רבים, שאף כי הרגו בשגגה יצאו זכאים לגמרי בבית המשפט, וכדי לכפר על חטאם, עליהם לקבל על עצמם ייסורים, בדומה לייסוריו של הגולה לעיר מקלט. ועל כן גם היום ראוי לו למי שהרג אדם להתייעץ עם רב כדי שיסדר לו סדר תשובה ותיקון לחטאו.

פורסם בקטגוריה ח - הלכות רוצח ומתאבד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן