ב – איסור הפלה בבני נח

פורסם בקטגוריה י"ב - הפסקת הריון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-12-02/

עובדה מעניינת היא, שעל פי התורה ישנו הבדל בחומרת האיסור להמית עובר, בין יהודי לגוי. מבלי להיכנס כעת לשאלה, מהו יסוד האיסור להרוג עובר, דבר אחד ברור, יהודי שהרג עובר, למרות שעבר איסור, אינו נענש על כך בבית-הדין. ואילו גוי שהרג עובר, חייב מיתה על פי דין התורה.

כידוע, נצטוו בני נח בשבע מצוות כלליות שנקראות "שבע מצוות בני נח". אחת משבע המצוות הללו היא המצווה שלא לרצוח, והעונש שקצבה התורה לרוצח הוא מיתה. כפי שנאמר לנח לאחר שיצא מהתיבה (בראשית ט, ו): "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". ודרש רבי ישמעאל, שגם מי שהורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", ואיזהו אדם שבאדם, זהו עובר (סנהדרין נז, ב). על פי זה פסק הרמב"ם, שגוי שהרג עובר, חייב מיתה (מלכים ט, ד).[1]

לסיכום, ישראל שהרג עובר אינו נענש על כך בבית-הדין, ואילו בן נח שהרג עובר חייב מיתה. יתכן שהסיבה לכך שהחמירה התורה על בני נח יותר מאשר על ישראל, מפני שרבים מבין הגויים נוטים לזלזל בערך חיי אדם, והם חשודים על שפיכות דמים, וכדי להציב בפניהם סייג חמור, גזרה עליהם התורה שאפילו הורג עובר יענש במיתה.

ואכן למעשה, מבחינה הלכתית ישנם הבדלים בין ישראל לבני-נח, שבמקרים מסוימים לאשה יהודיה יהיה מותר לבצע הפלה, ואילו לבת נח אסור.

למשל, במקרים שיש חשש שייוולד עובר חולה מאוד, לדעת חלק מהפוסקים, מותר ליהודיה לבצע הפלה, ואילו לבת נח אסור. וכן כאשר ישנו חשש שההריון יגרום למחלה אצל האם, ובמקרה רחוק אף יסכן את חייה, לדעת הרבה פוסקים, ליהודיה מותר יהיה לבצע הפלה, ואילו לבת נח אסור.

אגב, מעניין שעמדת הנוצרים הקתולים היא, שבכל מקרה אסור לבצע הפלה. ואפילו אם ההריון יגרום למיתתה הוודאית של האם, לדעתם, אסור לבצע הפלה. ונימוקם הוא, שעדיפות שתי מיתות על רצח אחד, כלומר, עדיף שהאם והעובר ימותו בצורה טבעית מאשר לבצע הפלה שכמוה כרצח (אסיא א' ע' 108).

באופן כללי עמדה זו תואמת את עמדת התורה שקבעה שאצל בני נח איסור ההפלה נחשב חמור כרצח. אבל במקרה של התנגשות בין חיי האם לחיי העובר, ישנה טעות בידם, שלפי ההלכה אם ההריון יגרום למותה של האם, מותר גם לבת נח לבצע הפלה (דעה שנייה בתוס' סנהדרין נט, א; שו"ת מחזה אברהם ח"ב יו"ד י"ט).


[1]. מבין השיטין ניתן ללמוד, שהריגת עובר אינה נחשבת כרצח רגיל, ולכן אילו היה כתוב שאסור לשפוך דם האדם, לא היינו יודעים שאסור להרוג עובר, ורק מזה שהוסיפה התורה את המילה 'באדם', למדנו שיש איסור להרוג עובר.

פורסם בקטגוריה י"ב - הפסקת הריון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן