ז – תסמונת דאון

פורסם בקטגוריה י"ב - הפסקת הריון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-12-07/

בבדיקות ההריון כיום, ניתן לגלות האם העובר סובל מתסמונת דאון. תסמונת זו מתבטאת בתווי פנים וגוף מיוחדים. המחלה נובעת מעודף של כרומוזום אחד, הגורם לפיגור שכלי וגופני בדרגות שונות. כמו כן אצל בעלי תסמונת דאון ישנה שכיחות רבה יותר של מומים ומחלות שונות, כמו מומי לב, והצרה של התרסריון, נטייה לזיהומים וסרטן הדם. אך למרות זאת בעלי תסמונת דאון יכולים לחיות עשרות שנים, כך שמצבם הבריאותי טוב בהרבה ממצבם של חולי תיי-זקס.

השאלה, האם מותר לאשה שהתברר לה שעוברה סובל מתסמונת דאון להפיל את עוברה? כפי שלמדנו לדעת הרב פיינשטיין (אג"מ חו"מ ח"ב סט), כשם שאסור להרוג ילד הסובל מתסמונת דאון כך אסור להרוג אותו בהיותו עובר. ואף שיש ביניהם הבדל בדין, שההורג ילד חייב מיתה, ואילו ההורג עובר אינו נענש, מכל מקום לדעתו, איסור הריגת עובר הוא ענף מאיסור רציחה, ולכן אין להתיר לאשה כזו להפיל את עוברה.

והרב גורן כתב, שלמרות שיש היתר להפיל עובר החולה בתיי-זקס, זהו מפני שכבר מלכתחילה הוא עומד למות זמן קצר לאחר לידתו. אבל בבעלי תסמונת דאון, מאחר שיכולים לחיות זמן רב, למרות פיגורם הגופני והשכלי, אין היתר לבצע הפלה. אבל אם ישנו חשש שהאיזון המשפחתי יתערער בעקבות לידת ילד הסובל מתסמונת דאון, אזי יש להתיר לבצע הפלה.

ולדעת הרב ולדינברג (ציץ אליעזר ח"ט נא, שער ג; חי"ג קב, (ו); חי"ד קא-קב), מותר לבצע הפלה כאשר העובר סובל מתסמונת דאון, משום שלדעת הרבה פוסקים איסור הפלה הוא מדברי חכמים, ולכן כדי למנוע צער גדול מהיילוד, החולה וההורים, אפשר להתיר לבצע הפלה. ואפילו אם איסור הפלה הוא מהתורה שבכתב, מכל מקום אין הוא חמור כאיסור רציחה, ולכן בצורך גדול כל כך אפשר להקל. וכן פסק הרב ישראלי בספרו 'עמוד-הימיני' (סי' לב).[5]


[5]. וכשאפשר עדיף לבצע את ההפלה עוד לפני סוף החודש השלישי, שאז מצטרפים עוד כמה פוסקים להתיר, משום שעדיין ההריון לא ניכר. אבל אם הפגם התגלה רק לאחר החודש השלישי, לדעת הרב ולדינברג והרב ישראלי עדיין אפשר להקל ולבצע את ההפלה. (ועיין בציץ אליעזר יג, קב, ו שכתב "אפילו עד שבעה חודשים להריונה").

פורסם בקטגוריה י"ב - הפסקת הריון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן