ד – הקמת בנק עור

פורסם בקטגוריה י"ד - השתלת איברים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-14-04/

אדם שנפצע מכוויות קשות נמצא בסכנה גדולה, משום שחסרון העור גורם לו לאבד נוזלים וחלבונים, כמו כן הוא חשוף לזיהומים קשים. עד כה לא פותחה תחבושת שתוכל להעניק הגנה טובה לשטחי הכוויות. הדרך היעילה ביותר להצילו היא על ידי כיסוי הכוויות בעור אדם. העור נקלט למשך כשבועיים ולאחר מכן הוא נדחה, ואז צריכים להניח על הכווייה עור חדש, וכן הלאה עד שהכווייה תתרפא. את עור המת ניתן לקלף בעזרת מכשיר המוריד מצידו החיצוני של העור שכבה דקה של כמילימטר וחצי. אגב, הואיל ומדובר בשכבה דקה כל-כך, חסרונה כמעט שאינו ניכר על הגופה (אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ב ע' 206).

השאלה היא, האם מותר ליטול שכבת עור דקה מן המת כדי להציל על ידה נפגעי כוויות?

כפי שלמדנו, לדעת רוב הפוסקים, מצוות פיקוח-נפש דוחה את מצוות הקבורה, ואת איסור הנאה מן המת, ואת איסור ניוולו. לפיכך, מותר לקחת מן המת עור כדי להציל את הפצוע. ואפילו הפוסקים האוסרים ליטול איברים מן המת כדי להציל חיי אדם, יתכן שיתירו ליטול עור. משום שדין העור קל משאר האיברים, שכן יש מי שסובר שאין עליו איסור הנאה כבשאר איברי המת (תוס' נידה נה, א ד"ה 'שמא'). כמו כן יש סוברים, שמצוות הקבורה ואיסור ההנאה אינם חלים על חלקים הקטנים משיעור כזית (תוס' יו"ט שבת י, ה; שו"ת הר צבי יו"ד רע"ז). ולגבי איסור הניוול, יתכן שבהורדת שכבה דקה שאינה ניכרת כל-כך אין ניוול.

אלא שהתעוררה שאלה, האם מותר להקים בנק עור, שבו ישמרו את השכבות הדקות הללו של עור אדם, כדי שאם חס וחלילה יגיעו לבית-החולים פצועי כוויות, יוכלו מיד לטפל בהם. שאם לא כן, במשך הזמן שיעבור עד שישיגו עור להגנת הכווייה, עלול הפצוע למות. במיוחד הדבר נחוץ למקרה שתפרוץ מלחמה.

נחלקו בזה הפוסקים. יש סוברים, שכל ההיתר להשתמש בגוף המת כדי להציל חיי אדם, הוא דווקא כאשר החולה נמצא לפנינו, אבל ספק פיקוח-נפש שעלול להגיע בעתיד, אינו מתיר להשתמש בגוף המת. אולם לדעת הרבה פוסקים, הואיל וישנה סבירות גבוהה מאוד שבעתיד ייפצעו אנשים מכוויות, והדבר נוגע לפיקוח-נפש, על כן מותר להקים בנק עור.[3] מה עוד, שנטילת העור אינה חמורה כל-כך, שהרי מכמה צדדים יתכן שדינה קל יותר מנטילת שאר איברים. וכן נוהגים למעשה בבתי-החולים, שיש מאגר מסוים של עורות, והם נלקחים לאחר הסכמת בני המשפחה או הנפטר עצמו שהצהיר על כך בחייו. וכפי שלמדנו, לדעת הרבה פוסקים, יש בתרומה זו מצווה של הצלת נפשות.


[3]. כך ההלכה לפי דעת החזון איש יו"ד רח, ז, שאינו מחלק כלל בין אם החולה לפנינו או לא, אלא העיקר לדעתו ברמת הסבירות שהדבר יועיל להצלת נפשות. וכן פסקו הרב גורן והרב משאש תחומין ז'. לדעת הרב גורן גם ה'נודע-ביהודה' יו"ד ח"ב רי יודה בזה, משום שכל מה שאסר לנתח מת כדי שהרופא ילמד על ידו כיצד לרפא, הוא דווקא בזמן שיש ספק גדול אם אותו רופא ייפגש עם בעיה דומה בעתיד. אבל כאן שיש למדינת ישראל אחריות על מיליוני יהודים, וקרוב לוודאי שיצטרכו בעתיד את בנק העור, גם ה'נודע-ביהודה' יסכים שמותר להקים בנק עור.

פורסם בקטגוריה י"ד - השתלת איברים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן