ד – הדרכות לחברה טובה בימינו

פורסם בקטגוריה י"ז - חברה ושליחות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/08-17-04/

על כן צריך האדם להתחבר לחברים טובים. ועוד יותר מזה עליו להקדיש תשומת לב מרובה לבחירת מקום מגוריו, שככל שאווירתו תהיה מוסרית, תורנית ואידיאליסטית יותר, כך גדלים הסיכויים שהוא ובני משפחתו יתעלו בדרך הישר.

אין בדברים אלו הוראה שצריך ליצור סביבה סטרילית שבה לא ניפגש עם אנשים שאינם שלמים בתורה ומצוות. להפך, כל זמן שיש חסרונות בעולם, טוב לאדם שיכיר אותם. טוב להכיר את האנשים השונים, את דעותיהם, שאיפותיהם ואורחות חייהם. את מעלותיהם וחסרונותיהם. אפשר ללמוד מזה דברים רבים, ולהבין מתוך כך יותר לעומק את הדרכותיה של התורה, ועד כמה הן אכן נותנות מענה שלם לשאיפותיו הנעלות של האדם.

מנגד, כאשר מגדלים ילדים בסביבה סטרילית, יש חשש שכאשר יגדלו ויפגשו אנשים שונים, לא יהיו בידם כלים להתמודד עמם. הם עלולים לחשוב כי כל האנשים השונים מחוגם, הם יצורים רעים וריקים, ופתאום יתברר להם שמדובר באנשים אנושיים, שיש בהם צדדים חיוביים רבים, וכל החומה שבנו סביבם תתמוטט. תופעה זו נקראת "הלם תרבותי". לכן טוב שיכירו את המציאות על מעלותיה וחסרונותיה, וידעו כי אף שיש מעלות רבות ביהודים החילוניים, מכל מקום דרך חייהם מוטעית, ועל כן השאיפות הטובות שלהם לא יוכלו להתמלא כראוי, מפני שאין להם אמונה ותורה.

אלא שהכרת החוגים השונים אינה מחייבת שאדם ישתייך אליהם מבחינה חברתית. ועל זה הורו חכמים לאדם שיבחר לעצמו חברה טובה, שממנה יהיה מושפע לטובה. כדי שכל הערכים הטובים, והנטיות המצפוניות שלו, יקבלו הד חיובי וממריץ מהחברה שלו. בלבושו יהיה ניכר יותר ערך הצניעות מאשר הניסיון לרדוף אחרי האופנה האחרונה. תרומתו לחברה על ידי צדקה ומעשי התנדבות תוערך לפי האמת שבה ולא לפי הביטוי החיצוני והפרסומי שלה. מבנה המשפחה יוערך ביחס למשפחות הטובות שמשקיעות בילדים ובחינוכם ולא ביחס למשפחות שמשקיעות את מיטב כוחן ומשאביהן בהישגיות מוחצנת חומרנית. השמחות יהיו מלאות עונג רוחני וגשמי, של נעימות וטעם טוב, שמחה טבעית ולא מסיבות של התפארות גאוותנית.

עוד חובה להעיר, כי פעמים רבות מושגי הטוב והרע אינם נהירים. קל לאנשים לדרג את הטוב והרע לפי גודל הכיפה ואורך הזקן והציציות. אבל מושגי הטוב נקבעים על פי התורה כולה, כלומר: המצוות שבין אדם למקום והמצוות שבין אדם לחבירו, כולל המצוות הכלליות, כמו: ישוב הארץ והגנת ישראל, ודרך ארץ הקודמת לתורה. ולזה אולי התכווננו חז"ל (שבת סג, א): "אם עם הארץ הוא חסיד, אל תדור בשכונתו". וכפירוש רש"י: "שאינו יודע בדקדוקי מצוות ואין חסידותו שלם וסופך ללמוד ממנו". כלומר, כיוון שהוא עם הארץ, אין לו שיקול דעת כללי של תורה, ופעמים שיתעקש על דבר לא נכון בטענה כי כך כתוב באיזה ספר, ופעמים שיוותר על יסוד גדול שלא עמד על עומקו. פעמים יפרש את הצניעות כסגפנות, ואת החסידות כדבר המנוגד לדרך ארץ. וכן יש שמדקדקים במצוות מסוימות ומנגד מזניחים יסודות גדולים בתורה.

עוד יש להעיר, שמושג השכנות בחברה שלנו אינו זהה לשכנות בימי חכמים, משתי סיבות: ראשית, אנו חשופים היום לתקשורת המונים, שהשפעתה עלולה להיות משמעותית יותר מכל שכן רע; שנית, בעולם של ניידות גבוהה, יש שחבריו של אדם אינם שכניו ושכניו אינם חבריו. כיוון שהכלל של "התרחק משכן רע" בא ללמד על זהירות מהשפעה שלילית, אפשר שהוא יחול פחות על שכנים שאין עימם קשר, ולעומת זאת הוא יחול ביתר שאת על צריכת התקשורת, ועל החברים שאדם בוחר לעצמו במעגלים השונים של חייו.

אף על פי כן, לקהילה שבה אדם חי, יש משקל רב על כל אדם, וביותר על הילדים. ועל כן צריך אדם לשקול היטב את הקהילה שבה הוא בוחר לחיות. שאם לא יבחר כראוי, הרי הוא מסכן את עתידו ואת עתיד משפחתו. ורבים נכשלו והתרשלו בבחירת מקום מגוריהם, ושילמו על כך ביוקר.

פורסם בקטגוריה י"ז - חברה ושליחות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן