ב -ערכה המרכזי של המצווה

פורסם בקטגוריה ב - לקראת נישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-02-02/

כבר הזכרנו שמצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה שנזכרה בתורה, ומכך אפשר ללמוד על חשיבותה של המצווה.

בתלמוד במסכת ברכות (י, א) מובא מעשה המביע בצורה חריפה מאוד את הערך המרכזי שיש למצוות פרו ורבו על פי התורה, ושכל מי שמרצונו החופשי אינו מקיים מצווה זו, אפילו יהיה צדיק גדול, אין לו חלק לעולם הבא.

וכך מובא בתלמוד: בימים ההם, חלה חזקיהו למות. ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו: כֹּה אָמַר ה', צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה (ישעיהו לח, א). ומבארת הגמרא, שכפל הלשון: "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה", בא לומר, שמת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

כדי שנבין היטב את מלוא משמעותה של הבשורה המרה הזו, חייבים לזכור, שלא היה כמעט מלך צדיק כחזקיהו אשר קרב את כל ישראל אל התורה והמצוות, עד שאמרו שבדורו לא נמצאו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בהלכות המסובכות של טומאה וטהרה. ואף על פי כן בא ישעיהו הנביא ומודיע לו: מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא!

כמובן המלך חזקיהו נזדעק ושאל: מדוע נגזרה עלי גזירה קשה שכזו? ענה לו ישעיהו: מפני שלא נשאת אשה ולא עסקת בפריה ורביה. ענה לו חזקיהו: הרי לשם שמיים לא נשאתי אשה, שראיתי ברוח הקודש שעתידים להיוולד לי ילדים רשעים, ולכן לא רציתי לשאת אשה ולהולידם. ענה לו ישעיהו הנביא: את חשבונותיו של הקב"ה אתה לא צריך לעשות, אלא הואיל ומוטלת עליך מצווה להוליד בנים, חובתך להתחתן ולהוליד בנים, ואפילו אם יהיו רשעים גמורים.

סופו של דבר הצליח חזקיהו בכוח תשובתו לבטל את הגזרה והוסיפו לו עוד חמש עשרה שנים על שנותיו, ובהם נשא אישה והוליד בנים. אמנם כן, בנו, מנשה המלך, היה רשע גמור, חטא והחטיא את ישראל. אבל מכל מקום שושלת זרע מלכות בית דוד נמשכה דרכו, והרבה צדיקי עולם יצאו מצאצאי חזקיהו המלך דרך בנו הרשע, מנשה. לענייננו, עלינו ללמוד ממעשה זה עד כמה חשובה מצוות פרו ורבו, שגם מחשבה טובה כמחשבתו הראשונה של חזקיהו המלך אינה יכולה לעמוד בפניה.

כדי להבין יותר את ערכה של המצווה, נזכור את מה שאמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד, ה): "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ועל אחת כמה וכמה שהמוליד אדם ומגדלו מקיים ומעמיד עולם מלא. וכן אפשר ללמוד קל וחומר ממצוות הצדקה והחסד, עד כמה גדולה המצווה להוליד ולגדל ילד נוסף. כי אין חסד גדול כחסד שגומלים ההורים עם ילדיהם. וכן ברור שהמוליד ילד נוסף מקיים מצוות "והלכת בדרכיו" (דברים כח, ט), ומה הוא בורא עולם ומוסיף בו חיים, אף אנחנו שותפים לכך.

נדמה שבדורנו, הדור שלאחר השואה, נתעצמה מאוד חשיבותה של מצווה זו. שונאינו ימח שמם, רצחו שליש מבני עמנו, ואנו הנותרים צריכים להשלים את החסר, להציב להם זיכרון, לומר לעולם כולו, שלא יצליחו לפגוע בנו, וככל שייענו אותנו כן נרבה וכן נפרוץ. לא משנה מאיזה חוג, דתיים או חילוניים, ימנים או שמאלנים, ספרדים או אשכנזים, העיקר שיהיו עוד יהודים בעולם, ועם ישראל יגדל. זוהי התשתית לגילוי כל האידיאלים הגדולים שבתורה.

פורסם בקטגוריה ב - לקראת נישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן