ה – פרטי הלכות בקניין הטבעת

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-03-05/

אף שמצד הדין ניתן לקיים את קניין הקידושין בכך שהחתן ייתן לכלה כל דבר ששוויו למעלה מפרוטה, מכל מקום נהגו הכל לקדש כיום על ידי טבעת. על פי רוב המנהגים עשויה הטבעת מזהב טהור (מרדכי, ועיין בנישואין כהלכתם ז, ו), ויש שנהגו בטבעת כסף (בן איש חי ש"א שופטים ח).

כדי שהקניין יתבצע בשלימות, הכלה צריכה להסכים לקידושין, והסכמתה מתבטאת בכך שהיא מושיטה את אצבעה ומוכנה שהחתן יענוד עליה את טבעת הקידושין.

נהגו שהחתן והכלה לא ישתו משקה חריף בכל יום החתונה, כדי שהסכמתם לקידושין תהיה בדעה צלולה. אחת הסיבות למנהג לצום ביום החתונה (להלן ד, י), היא כדי לשמור על הדעה הצלולה, ולא להשתכר באותו יום, כפי שנוהגים חלק מהחתנים שאינם יהודים.

ועוד צריך, שלא תהיה שום טעות בהבנתה של הכלה את קניין הקידושין, שאם למשל תחשוב הכלה שהטבעת שווה אלף שקלים, ובאמת שוויה בסך הכל חמישים שקלים, יתכן שהקידושין פסולים, מפני שדעתה של הכלה להתקדש על ידי טבעת יקרה ולא על ידי טבעת פשוטה. ולכן נהגו לקדש בטבעת ללא פיתוחים וללא אבנים יקרות, שהאפשרות לטעות בשווייה מצומצמת. ומכל מקום אם יש בה פיתוחים, כל זמן שהכלה מסכימה להתקדש בה אפילו אם היא שווה פרוטה בלבד, היא כשרה לקידושין. וכן נוהגים, שהרב שואל את העדים בנוכחות הכלה האם הטבעת שווה לפחות פרוטה, והם עונים בחיוב, וגם הכלה מסכימה, ועל ידי כך ברור שאין שום טעות בקידושין, משום שללא ספק טבעת מזהב או כסף שווה לכל הפחות פרוטה.

פורסם בקטגוריה ג - הלכות נישואין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן