ט – עיבור מזרע שאינו של הבעל

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-05-09/

מעשה היה באשה אחת שנישאה ועברו עליה יותר מעשר שנים ועדיין לא ילדה, ואמרו הרופאים שהסיבה לזה תלויה בבעל, שיש פגם בזרעו ואינו יכול להוליד. לקחו הרופאים זרע של איש אחר ושמו ברחמה, ומזה נולד לה ילד. ונשאלה השאלה האם הבן הנולד נחשב ליהודי כשר או שמא הוא ממזר הפסול לבוא בקהל ולישא אשה ישראלית?

יסוד השאלה הוא, ההלכה שאשת-איש שזינתה עם אדם אחר, ונולד לה מזה בן, הרי הוא ממזר, ואסור לו להתחתן עם אשה מזרע ישראל. ואף שמותר לממזר להינשא לגיורת, מכל מקום גם הבנים שייוולדו להם יהיו ממזרים, ושוב תבוא עליהם אותה הצרה שלא יוכלו לבוא בקהל ולהינשא. השאלה אם כן היא, מה הדין כאשר אשה ילדה ילד מזרע שאינו של בעלה, אולם בלא שנעשה מעשה של גילוי עריות.

שאלה כזו הגיעה לפני הרב פיינשטיין, והוא פסק בספרו 'אגרות משה' (אה"ע א, י), שהבנים שנולדים באופן הזה אינם נחשבים לממזרים. והטעם הוא שההגדרה של ממזר היא, שלידתו נגרמה על ידי מעשה חמור כזה של גילוי עריות, עד שאם העבירה היתה נעשית במזיד ובהתראה ולפני עדים, היו חייבים עליה מיתה. כמו למשל בן הנולד מאב שזנה עם בתו, או אדם שזנה עם אשת-איש. אבל במקרה שההולדה נעשתה ללא מעשה של זנות, הילד הנולד כשר לבוא בקהל. ולא רק זה, אלא שאם נולדה מזה בת, מותר לה להתחתן עם כהן, כלומר אין שום פסול בילדים הנולדים באופן הזה.

ולעצם המעשה, נחלקו הפוסקים בשאלה, האם מותר לכתחילה לאשה שבעלה עקר, להתעבר מזרע שנלקח מאדם אחר, ולמעשה נטיית פוסקים רבים להחמיר, ומכל מקום, בכל מקרה מצער שכזה יש לשאול שאלת חכם.

פורסם בקטגוריה ה - איסורי עריות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן