ז – המצווה מוטלת על האב

פורסם בקטגוריה ז - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-07-07/

מצוות המילה מוטלת על האב, ולכן עדיף היה שהאב בעצמו ימול את בנו. ולדעת הרמב"ם (הלכות מילה ג, א), אפילו נוסח הברכה משתנה בשעה שהאב הוא המוהל. בדרך כלל, כאשר המוהל הוא אדם אחר, המוהל מברך: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על המילה". אבל כאשר האב הוא המוהל, יברך: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו למול את הבן", מאחר שהמצווה מכוונת כלפיו ממש. ויש שנוהגים כדעתו (חלק מהספרדים). ולמנהג אשכנזים, גם כאשר האב מל בעצמו, מברך את הברכה הרגילה: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על המילה" (רמ"א רסה, ב).

ואכן כן, ישנה עדיפות שהאב יהיה המוהל, אולם לעומת זאת, חשוב שהמוהל יהיה בקי ומנוסה, שהרי המילה היא ניתוח שצריך להיעשות באחריות מרבית, ורוב האבות אינם בקיאים בזה. ולכן מנהגנו הוא, שאין ההורים משתדלים ללמוד את מלאכת המילה כדי למול בעצמם, אלא ממנים מוהל מקצועי לשליח למול את בנם, וכידוע, שליחו של אדם כמותו. ואע"פ שישנו כלל ש"מצווה בו יותר מבשלוחו", מכל מקום כאן, מפני חשש הסכנה, עדיף למנות לשליח את המוהל המקצועי. וכבר שמעתי על אב אחד, שרצה להדר במצווה זו ולמול את בנו בעצמו, ולבסוף פצע את בנו קשה, ובקושי הצליחו הרופאים להצילו. ולכן עדיף שהאב ימנה לשליח מוהל מקצועי, ולא ינסה להדר במצווה זו על חשבון בנו הרך. וכך נהגו רוב גדולי ישראל, שלא התאמצו למול בעצמם את בנם.

פורסם בקטגוריה ז - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן