י – מנהגי הברית והסעודה

פורסם בקטגוריה ז - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-07-10/

יש להשתדל שישתתפו בברית המילה לפחות מניין, דהיינו: עשרה גברים מעל גיל בר מצווה, כדי להעיד עדות גדולה על האב, שהכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, וכדי להודות לה' בפני עשרה על הולדת הבן (שו"ע יו"ד רסה, ו).

נוהגים לעמוד בעת המילה, כדי לכבד את כניסתו של הרך הנימול בבריתו של אברהם אבינו, וכן נאמר (מלכים ב' כג, ג): "וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית".

ומנהג טוב הוא, שהמוזמנים ילבשו בגדים נאים לקראת הברית, וכמובן שההורים עצמם צריכים ללבוש בגדים מכובדים לכבוד המצווה. ואפילו בתשעת הימים הראשונים של חודש אב, שהם ימי אבל לאומה וממעטים בהם בשמחה, ילבשו המוהל, הסנדק ואבי הבן בגדי שבת (רמ"א או"ח תקנא, א). ואם יום הברית נפל בתשעה באב עצמו, ילבשו בגדים חגיגיים, אבל לא ממש לבנים כבגדי השבת (שו"ע או"ח תקנט, ח).

מיד לאחר הברית מקיימים סעודה, וההבדל בין סעודה זו לכל סעודה אחרת, שסעודה זו היא סעודת מצווה, ומצווה להשתתף בה. וכתב הרמ"א (יו"ד רסה, יב) שכל מי שמוזמן לסעודת הברית ואינו בא להשתתף בה, הרי הוא כמנודה לשמים. אבל אם נמצאים בסעודה בני אדם שאינם הגונים, אינו צריך לאכול עמהם.

ולכן נוהגים שלא להזמין את האורחים בלשון הזמנה, כגון: "אתה מוזמן לסעודת הברית". אלא כשרוצים להזמין ידיד או קרוב לברית, מודיעים לו שהברית תתקיים ביום פלוני בשעה פלונית, והוא צריך להבין מעצמו שהוא מוזמן. וזאת כדי שאם המוזמן לא יוכל לבוא לסעודת הברית, לא יחשב הדבר כסירוב להשתתף בסעודת מצווה, ולא יהיה חלילה כמנודה לשמים (פתחי תשובה יו"ד רסה, יח).

אבל אם המוזמן צריך ללכת למטרה חשובה כתפילה במניין או פרנסה – אינו נחשב כמסרב להשתתף במצווה. וכן יש אומרים שאם כבר יש מניין אנשים בסעודה, אינו מחויב להשתתף, שהרי המצווה תתקיים בלעדיו (עיין אוצר הברית ח"א ע' קסג). ברם, אם מדובר באורח שלא יבין את הנוסח הזה של ההודעה, העלול להתפרש בעיניו כזלזול, יש להזמינו בלשון מפורשת.

כדאי להוסיף ולהסביר, שבדרך כלל כל סעודה היא סעודת רשות, כלומר אין מצווה לאכול, אבל אם האוכל מועיל לאדם ומאפשר לו לעשות פעולות טובות, נמצא שיש באוכל תועלת, אך בעצם התענוג מהאוכל אין מצווה, ולפעמים הוא אף מזיק. אך לא כן הדבר בסעודת מצווה. בסעודה זו, התענוג מהאוכל הוא גם חלק מהמצווה. ובמיוחד בולט הדבר בסעודת הברית, שלאחר הסרת הערלה, המבטאת את התאוות החומריות המיותרות, נשאר החומר זך ונקי, בריאה אלוקית, שאפשר ומצווה ליהנות ממנו. הסיבה שאנו חוששים מפני ההיגררות אחר התאוות החומריות, היא מפני הערלה והזוהמה המעורבת בתאוות אלו, אולם בסעודת הברית, המסמלת יותר מכל את זיכוך החומר, מצווה להשתתף, ולשמוח וליהנות גם מטעמו של האוכל.

פורסם בקטגוריה ז - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן