יג – המתת בעלי חיים חולים והמתה לצורך כלכלי

פורסם בקטגוריה ט - צער בעלי חיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-10-13/

היחס לחיי בעלי החיים שונה בתכלית מהיחס לחיי אדם. שכן היחס לגבי חיי אדם הוא יחס של קדושה, שהאדם נברא בצלם אלוקים, והקב"ה נפח בו נשמת חיים, והטיל עליו את האחריות לתיקון העולם. ולכן כל רגע שהנשמה האלוקית שורה באדם, הוא רגע יקר מפז, ובשום פנים אין לקצר חייו של אדם. ואפילו אם הוא מתייסר במחלה קשה, אסור להורגו.

אולם חיי בעלי חיים אינם יקרים כל כך, והעיקר הוא שלא לגרום להם צער. לכן אדם שיש לו חתול או כלב שסובלים ממחלה קשה, או שנפגעו על ידי מכונית, ואין להם סיכוי להבריא, וניכר עליהם שהם מתייסרים מאוד – במצב כזה עדיף להמיתם בדרך שאינה מכאיבה כדי למנוע מהם צער וסבל.

כאן המקום לציין, שישנה מחלוקת עקרונית האם איסור צער בעלי חיים כולל גם איסור להמיתם, או שמא האיסור הוא רק לצערם בעודם חיים, אבל להמיתם במיתה קלה ומהירה, כיוון שאינם סובלים – אין איסור. לדעת בעל 'השואל-ומשיב' גם המתת בעלי חיים כלולה באיסור לצערם. ואילו לדעת רוב הפוסקים וביניהם בעל 'הנודע-ביהודה', איסור צער בעל חיים אינו אוסר להורגם, שרק לצערם ולייסרם אסור, אבל אין איסור להמיתם בדרך קלה שאינה כואבת. אמנם שלא לצורך, ברור שאסור להמיתם משום איסור "בל תשחית".

לעיתים ישנו הכרח כלכלי להרוג בעלי חיים. למשל, בעלי בריכות דגים צריכים לשווק את הדגים במועדים מסוימים, על פי תכנון מדוקדק של רשתות השיווק. ואם הדגים יאחרו או יקדימו לגדול, הוא עלול להשאר עם בריכה שלימה מלאה דגים, ללא קונים. ברור שמלכתחילה עדיף למצוא פתרון לבעיה, אבל אם לא נמצא שום פתרון, אין עליו חובה להמשיך להאכיל את הדגים, מפני שהדבר כרוך בהפסד ממוני, ולכן מותר לו להמיתם.[7]

וכן מותר להשמיד יבולים חקלאיים לצרכים כלכליים. כגון במצב שהשוק מוצף בסחורה זולה, וכבר אין כדאיות להמשיך לשווק ביצים או ירקות. במצב כזה מותר להשמיד את עודפי היבול, כדי לשמור על פרנסתם של המגדלים (עיין תענית כ, ב).


[7]7. יתר על כן כתב המהרש"ל בים של שלמה ב"ק פ"י ל"ז, שאם יש לו כלב שמזיקו ומפסיד את המאכל שלו, אע"פ שאינו נושך, מותר להמיתו, מפני שאין בהמתת בעלי חיים משום צער בעלי חיים. וכן דעת רוב הפוסקים שאין בהמתת בעל חיים איסור צער בעל חיים, וכ"כ הנו"ב ח"ב יו"ד י'; ט"ז יו"ד קטז, ו; שו"ת עבודת הגרשוני י"ג ועוד. ואמנם לדעת כמה פוסקים גם בהמתת בעלי חיים ישנו איסור צער בעלי חיים, וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ת ח"ג ס"ה עפ"י החינוך ת"מ. מכל מקום כאשר יש הפסד ממוני גדול, לכל הדעות אפשר להקל. ועיין בתחומין י' ע' 258.

פורסם בקטגוריה ט - צער בעלי חיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן