טו – היחס לחיות הפקר

פורסם בקטגוריה ט - צער בעלי חיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-10-15/

כבר למדנו, שעל פי התורה, אדם מחויב לדאוג למזונם של בעלי החיים שברשותו, אלא שעדיין צריך לברר מהו היחס שצריך להיות לנו כלפי מיני החיות שבטבע, האם מוטלים עלינו חובות מוסריים כלפיהן, או שהואיל והן מתקיימות בכוחות עצמן בטבע, אין עלינו חובה לדאוג להן.

תשובה: ברור שאיננו צריכים לדאוג למזונם, ואף אם נראה חיות בר רעבות, איננו מחויבים לטרוח כדי לספק להם מזון. שכן מצוות צדקה נאמרה כלפי בני אדם ולא כלפי בעלי חיים. ולכן אין חובה לשמר את שיירי המזון כדי ליתנם לבעלי חיים. אבל אדם שמרחם על חיות הבר, ונותן להם משיירי מזונו מקיים בזה מצווה. שכן נאמר על הבורא: "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו", "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהילים קמה). ומצווה על האדם להידבק במידותיו של בוראו. ולכן המניח שיירי מזונו לבעלי חיים, מקיים בזה מצווה. וכיוון שיש בזה מצווה, אפילו בשבת התירו להניח את שיירי המזון לחיות. וזאת בתנאי שמדובר בחיות רעבות, שמתקשות למצוא את מזונן, כדוגמת כלבים. אבל חיות שמסוגלות להסתדר לבד, כדבורים למשל, אסור להניח לפניהם מזון בשבת, משום שזוהי טרחה מיותרת, ושבת נועדה למנוחה (מ"ב שכד, לא).

עוד ראוי לדעת בקשר לחיות הבר, שיש להשתדל שלא לגרום להכחדתו של אף מין ממיני החיות, הציפורים, או הדגים. בתקופה האחרונה, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של בני האדם, התרבתה מאוד אוכלוסיית בני האדם, יערות רבים נכרתו, שדות בוראו, וכמעט כל מקום בעולם מנוצל עבור צרכי האדם, מה שדוחק מינים רבים ממקום חיותם הטבעי, עד כדי סכנת הכחדה למינים רבים. וכדי שלא יתבטל שום מין מהעולם מוטלת עלינו חובה מוסרית לטכס עצה כיצד למעט את הפגיעה בבעלי החיים. שכן כל מין שבראו הקב"ה יש לו ערך מיוחד ותפקיד מיוחד. וכן מובא בתלמוד (שבת עז, ב): "אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא דבר אחד לבטלה". השבלול מועיל כנגד גירוי העור, והזבוב הוא רפואה לעקיצת צרעה, וכן כל מין ומין מועיל לדבר מה בעולם. עוד מבואר בדברי חז"ל שמכל מין עולה שבח מיוחד לקב"ה, ואם כן, כאשר מין מסוים נחסר מהעולם, כביכול מתמעטת שלימותו של העולם, ומתמעט קילוסו של הקב"ה. ועל כן ראוי לסייע לאגודות ששמו לעצמן מטרה לשמור על מיני החי שלא ייכחדו מן העולם.

עם זאת חובה לציין, במקום שיש התנגשות בין צרכי האדם הממשיים לצרכי בעלי החיים – צרכי האדם גוברים. אלא שאם אפשר לסדר את סיפוק צרכי האדם בלא לפגוע בחי ובצומח – יש להשתדל בזה.

פורסם בקטגוריה ט - צער בעלי חיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן