ב – הרכבה והכלאה

פורסם בקטגוריה י"א - כלאיים באילן ובהמה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-12-02/

ישנו הבדל משמעותי בין הרכבה להכלאה:

בהרכבה לוקחים עץ שצומח באדמה, וחותכים אותו באופן מיוחד, והוא נקרא 'כנה', ועליו מחברים ענף מעץ אחר שנקרא 'רוכב', וחובשים את שני החלקים ביחד עד אשר הם מתאחים. וכך הם ממשיכים לצמוח, כאשר השורשים ותחילת הגזע שייכים למין אחד, ואילו המשך הגזע והענפים והפירות שייכים למין אחר. כאן חשוב להדגיש, למרות ששני העצים חוברו, כל חלק ממשיך לתפקד לפי תכונותיו הטבעיות. הכנה המחוברת לאדמה מפעילה את שורשיה כפי טבעה, והרוכב מוציא פירות לפי טבעו, כך שאין כמעט הבדל בין הפירות הגדלים על הרוכב שהורכב על מין אחר לבין רוכב שגדל באופן טבעי באדמה. נמצא שההרכבה היא זיווג של שני מיני עצים שונים שיש ביניהם חיבור חיצוני בלא שום התמזגות.

אולם הכלאה נעשית על ידי האבקנים. לכל צמח ישנה פריחה, ובפריחה אבקנים זכריים ושחלה נקבית, ועל ידי החרקים והפרפרים והרוח נפגשים האבקנים הזכריים עם השחלה הנקבית, ועל ידי כך נוצר הפרי והזרע שממנו אפשר לגדל עץ נוסף. ואם יקחו אבקנים זכריים מעץ ממין אחד ויפגישו אותם עם שחלה נקבית ממין אחר – תיווצר הכלאה של שני מינים שונים, כאשר הפרי שיצמח יהיה בעל תכונות גנטיות משותפות של שני 'ההורים' שלו. יש לציין שאם יכליאו שני מינים, כמעט מכל הכלאה יצא סוג פרי שונה במקצת, שכן בכל פעם מרכיבים אחרים מן הרצף הגנטי של כל מין יבואו לידי ביטוי, וכך יווצר מיזוג חדש.

בדרך כלל הכלאה של שני מינים אינה מצליחה, פעמים שהאבקנים הזכריים והשחלה אינם מתמזגים ומפרים זה את זה, ופעמים שמפרים אבל הפרי שנוצר אינו מוצלח. אבל לפעמים מצליחים ליצור זיווג מוצלח שיוצר פרי בעל טעם מיוחד, או עץ בעל סגולות מיוחדות, כגון שהוא מסוגל לצמוח באקלים שלפני כן לא היה יכול להתקיים בו. לשם כך שוקדים מדענים רבים על יצירת הכלאות שונות ומשונות. אם ההכלאה מתבצעת בין שני סוגים של עץ ממין אחד, ברור שאין שום בעיה, אך השאלה האם מותר ליצור הכלאה בין אבקנים לשחלה ממינים שונים.

למעשה, פסק מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל, שאין בזה איסור. והטעם, שרק פעולה של חיבור שני עצים זה עם זה אסרה התורה ולא פעולה של הכלאה. ועוד שאיסור ההרכבה הוא הדבקת שני מינים שונים באופן שיחיו זה עם זה, אבל בהכלאה אין כאן שני עצים ממין שונה, שכן ההתמזגות נעשתה כבר בעת ההפרייה של האבקנים עם השחלה, ובזה אין איסור. אמנם ראוי לציין שיש רבנים (הרב ואזנר) שהורו לאסור, וסברו שכשם שאסור להרכיב שני מיני ענפים זה על זה, כן אסור להכליא שני מיני אבקנים.

אולם לכל הדעות ברור, שלאחר שנוצר זן חדש, בין אם על ידי הכלאה טבעית ברגלי הדבורים, בין אם על ידי מדענים, אין איסור להמשיך ולהשתמש בזן החדש שנוצר, שכן גם אם עברו והרכיבו שני עצים זה על זה, הענפים והפירות הגדלים על העץ מותרים, ומותר אף לזורעם או לנוטעם ולהצמיח מהם עצים נוספים (קובץ התורה והארץ ח"ג עמוד 120).

פורסם בקטגוריה י"א - כלאיים באילן ובהמה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן