ד – האם מותר לקיים עץ מורכב

פורסם בקטגוריה י"א - כלאיים באילן ובהמה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-12-04/

שאלה מרכזית מאוד בדיני הרכבת האילן היא, האם מותר לקיים ולטפל בעץ מורכב. כבר למדנו שיש איסור להרכיב שני מיני עצים זה על זה, ועם זאת למדנו שאם עבר אדם על איסור הרכבה, הפירות שגדלו מהעץ המורכב מותרים באכילה, שכן האיסור הוא להרכיב אבל אין איסור ליהנות מהפירות שצמחו ממנו.

השאלה שצריך לברר היא כפולה. א) האם מותר לאדם ששתל בטעות בשדהו עצים מורכבים להמשיך ולטפל בהם או שעליו לעוקרם. ב) אם נאמר שלאחר שהעץ כבר ניטע מותר לטפל בו, האם מותר גם לשתול באדמה עץ מורכב שנמצא בתוך גוש אדמה.

שאלות אלו מעשיות מאוד. למשל, בעצי אגס רוב העצים מורכבים, וכן בעצי שזיפים ואפרסקים יש שכיחות רבה של עצים המורכבים באיסור. והשאלה מה יעשה אדם שנטע בשדהו אגסים ולאחר זמן התברר שהם מורכבים, האם עליו לעוקרם או שכיוון שכבר נטע אותם מותר לו להמשיך לטפל בהם.

שתי שיטות עיקריות נאמרו בסוגיה זו ונזכיר אותן בקצרה:

הדעה המקילה סוברת, שהאיסור הוא להרכיב שני מינים שונים, אולם מרגע שההרכבה נעשתה, אין יותר איסור לקיים את העץ המורכב, ואף מותר לשותלו בשדהו ולטפל בו. והטעם, שדין הרכבת אילנות דומה לדין כלאי בהמה, שהאיסור הוא רק להרביע בהמה ממין אחד על מין אחר, אבל לאחר מכן מותר להשתמש בבהמה שנולדה, וכן מותר להשתמש בעץ המורכב ולקיים אותו.

אולם דעת הרבה פוסקים וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רצה, ז) שאסור לקיים עץ מורכב. יש אומרים שמשמעות האיסור היא שאסור להשקות את העץ המורכב וכן אסור לעקור את העשבים שסביבו ולגוזמו, אבל מותר להשאירו בשדה ללא טיפול. ויש אומרים שכיוון שאסור לקיימו, ממילא חובה על מי שיש בשדהו עץ מורכב לעוקרו.

ולדעת בעל ה'חתם-סופר', אכן יש איסור לקיים עץ מורכב, אלא שהאיסור נמשך רק עד לאותה שעה שהכנה והרוכב מתאחים, אבל לאחר מכן, מותר לקיים עץ מורכב ולטפל בו.

למעשה, יש שסומכים על השיטה המקילה, שכל האיסור הוא רק להרכיב, או לקיים עד שעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לקיים את העץ המורכב ולטפל בו, ואף מותר לנטוע שתיל של עץ מורכב באדמה לאחר שלב האיחוי. ואין למחות ביד המקילים.

אבל דעת רוב הפוסקים להחמיר בספק איסור תורה, שאין לטפל בעץ מורכב גם לאחר שההרכבה התאחתה, אלא שבמקום שיש ספק אם ההרכבה נעשתה באיסור משני מינים נפרדים או שנעשתה בהיתר משני זנים של אותו המין, אזי אפשר להקל ולקיים את העץ הזה. שכן משני צדדים של ספק אפשר להקל, ראשית, יתכן שאיננו מורכב בעבירה, ואף אם נאמר שהוא מורכב בעבירה, אולי הלכה כדעה הסוברת שמותר לקיים עץ פרי שהורכב בעבירה. וכך דעת ה'חזון-איש'. אבל לגבי שתיל של עץ שיש ספק אם הורכב באיסור או היתר, הורה ה'חזון-איש' שאסור לנוטעו באדמה, שכן נכנסים בזה לספק איסור תורה, שהשתילה נחשבת לדעתו כמו ההרכבה עצמה.[3]


[3]. נסכם הדעות ממקורותיהם: דעת המקילים שאין כלל איסור לקיים אילן מורכב הם: הריטב"א קידושין לט, הרדב"ז בלשונות הרמב"ם אלף תקס"ד (ר'), וכן מבאר ערוה"ש יו"ד רצה, יז, את דעת הרמב"ם. לעומתם, הסוברים שיש איסור קיום של עץ מורכב הם: הרא"ש הל' כלאים סי' ג', הטור יו"ד רצה, שו"ע רצה, ז. אלא ששלוש דעות בהגדרת איסור הקיום: א) לדעת החתם סופר ח"ו ליקוטים כ"ה, וכן מבאר ערוה"ש רצה, יח, את דעת הרא"ש, כל איסור הקיום נמשך רק עד לשעת האיחוי, אבל לאחר מכן אין איסור לטפל בעץ. ב) לדעת הר"ר זרחיה גוטה ושו"ת משנת ר"א כ"ד, אין איסור להשאירו בשדה, ורק לטפל בו אסור. ג) לדעת החיד"א בברכ"י רצה, ז, ושו"ת דברי יוסף כ"ד, צריך לעקור את העץ המורכב. וכן דעת החזון איש (כלאים ב, טו). אמנם במצב של ספק אם נעשה איסור, החזו"א מקל לקיים את העץ ולטפל בו מחמת ספק ספיקא. (עוד עיין קובץ התורה והארץ ח"ג ע' 120 דעת הרב ישראלי. ומאמר הרב בצרי שם בח"ב ע' 383.)

פורסם בקטגוריה י"א - כלאיים באילן ובהמה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן