ג – מהו עץ פרי

פורסם בקטגוריה י"ב - הלכות שמירת עצי פרי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-13-03/

למדנו שישנו איסור מן התורה לעקור עץ פרי, אלא שצריך לדעת שכל זה אמור לגבי עץ פרי שעדיין מניב פירות, אבל אם העץ הזדקן או חלה, עד שכמעט שאינו מניב פירות, פקע ממנו דין עץ מאכל ומותר לעוקרו.

וקבעו חכמים שמעת שהעץ נחלש עד שאינו יכול להניב אפילו קב פירות בשנה, פקע ממנו דין עץ פרי ומותר לעוקרו. קב הוא כמות של 1.176 ק"ג (לפי שיעור ר"ח נאה). וכל עץ שמוציא שיעור כזה בשנה אסור לעוקרו.

לגבי עץ זית ישנו דין מיוחד, שמפאת חשיבותו אפילו אם הוא מוציא רק רבע הקב, כבר אסור לעוקרו. רבע הקב הוא 294 גרם (לשיעור ר"ח נאה). יש להדגיש, שלפעמים צריך לעקוב אחר העץ מספר שנים, כדי להיות בטוחים שאכן אין בכוחו להניב יותר מהשיעור הנזכר. במיוחד הדברים אמורים לגבי עץ הזית, שיש שנים שהוא מניב בהן יותר ויש שמניב בהן פחות, ורק כאשר ברור שעץ הזית אינו מסוגל להניב 294 גרם לשנה, מותר לעוקרו.

כל זה אמור לגבי גינות פרטיות וחצרות, אבל לגבי מטעים מסחריים השיקול ההלכתי המרכזי הוא כלכלי. אם המטע הגיע למצב שאין כדאיות לטפל בו, מפני שמחיר הטיפול גבוה ממחיר הפירות, למרות שכל עץ מעצי המטע מניב הרבה יותר מקב בשנה, מותר לעקור את עצי המטע כדי לנטוע במקומם עצים שניתן לשער שיניבו רווחים.[1] ובכל מקרה ומקרה יש לשאול שאלת חכם.

אבל לגבי גינה או חצר, החשבון הוא כפי שאמרנו, שאם העץ מניב 1.176 ק"ג לשנה, אסור מן התורה לעוקרו. כאן המקום להזכיר את דברי ה'חתם-סופר' שכתב (יו"ד ק"ב) שבהלכה זו יש לנהוג בזהירות יתירה, שכן נאמר "רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא", כלומר רק כאשר תדע בוודאות ללא צל של ספק, שאכן עץ הפרי אינו מניב מספיק פירות, רק אז מותר לעוקרו.[2]


[1]. כמה יסודות להיתר זה, ראשית בתלמוד בב"ק צא, ב, "אמר רבינא: ואם היה מעולה בדמים מותר", והכוונה שאם קורות העץ שוות יותר מן הפירות שהוא מניב, מותר לעקור את העץ. והרא"ש שם כתב, שגם אם היה צריך את מקומו של העץ, מותר לעוקרו. והכוונה שצורך המקום גדול מאוד, ושוויו רב באופן משמעותי מתפוקת העץ. ועל פי זה מתירים לעקור מטע שאינו רווחי כדי לנטוע במקומו מטע רווחי. עוד יעויין בספר 'הארץ ומצוותיה' ע' תכ"ה לרב גולדברג ז"ל, שהרחיב בסוגיה זו. והמנהג כיום, לייבש תחילה את המטע ואח"כ לעוקרו, וכשאפשר עושים זאת על ידי נוכרי. וכן כתב בשבט הלוי ח"ו קיב, ד.

[2]. יש לעיין מה הדין כאשר עם השקייה וזיבול העץ יוציא קב, ובלא – לא יוציא. ונלענ"ד שצריך להשקות ולזבל כמקובל, ולפי התנובה בטיפול המקובל העץ נשפט.

פורסם בקטגוריה י"ב - הלכות שמירת עצי פרי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן