ג – אינו בטל

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-15-03/

חומרה מיוחדת ישנה באיסור אכילת שרצים ורמשים. שלגבי רוב המאכלים האסורים באכילה, אם נתערבב האיסור במאכל של היתר, כל זמן שהאוכל המותר מרובה ממנו פי שישים, האיסור בטל ומותר לאכול את כל התערובת. למשל אם נפל לתוך קדרה של בשר מעט חלב, אם יש בכל התבשיל יותר מפי שישים מהחלב, החלב בטל, ומותר לאכול את מה שבקדרה. וכן אם נפלה חתיכה קטנה של בשר לא כשר לתוך קדירה שיש בה הרבה חתיכות של בשר כשר, אם יש בחתיכות הכשרות יותר מפי שישים מחתיכת האיסור – כל התבשיל מותר באכילה.

אבל לגבי איסור חרקים ושרצים הדין שונה. מפני שחכמים קבעו כלל בדיני התערובות, שאמנם כל איסור שנפל לתוך היתר בטל בשישים, אבל אם האיסור הוא בריה שלימה, אפילו באלף אינו בטל. ומאחר שכל חרק או שרץ הוא בריה בפני עצמה, אם נפל חרק לתוך קדירה של אוכל כשר, כל זמן שהחרק בפנים כל מה שבקדרה אסור באכילה (שו"ע יו"ד ק, א).

לדוגמא, אם נכנס זבוב או יבחוש לתוך סיר ענק מלא במרק ובשר, אם מיד הצליחו להוציא את היבחוש, כל התבשיל מותר באכילה. אבל אם היבחוש אבד בפנים, אסור לאכול את כל התבשיל. ואף שהיבחוש מת בתבשיל, מכל מקום גם חרק מת אינו בטל בשישים. והעצה היחידה היא לסנן את המרק דרך בד, באופן כזה שהזבוב או היבחוש לא יוכל לעבור, ואת המרק המסונן מותר לאכול. וכן אם יש בתבשיל חתיכות שלימות של בשר או תפוחי אדמה וכדומה, אפשר לשוטפם היטב ולנקותן מכל הצדדים, ולאחר מכן לאוכלן. אבל כל התערובת הסמיכה, שהיבחוש מעורב בתוכה – אסורה באכילה (שו"ע יו"ד ק, ב).

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן