ד – חרק חתוך בטל

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-15-04/

כפי שלמדנו, בריה, היינו בעל חיים שלם, אינה בטלה אפילו באלף. כלומר, אם נפלה תולעת לתוך תבשיל, כל זמן שלא מצאו את התולעת והוציאו אותה מתוך התבשיל, כל התבשיל אסור באכילה, ואפילו אם כמות האוכל הכשר פי אלף מהתולעת, משום שברייה אינה בטלה אפילו באלף.

ואם כן נשאלת השאלה מדוע אין מבררים את גרגירי החיטה ומוציאים מתוכם את החרקים או התולעים שמצויים ביניהם לפני הטחינה. התשובה היא, שאמנם תולעת שלימה אינה בטלה אפילו באלף, ואפילו אם מתה ונמעכה, כל זמן שהיא שלימה אינה בטלה. אבל תולעת שנחתכה וקל וחומר אם נטחנה, בטלה ברוב. ומאחר שכל החיטים עומדות להיטחן, אין חשש שתישאר ביניהם תולעת שלימה, ולכן מותר לטחון את הכל (שו"ע יו"ד פד, יד).

ואמנם יש לנו כלל שאין מבטלים איסור לכתחילה, ואם כן לכאורה קשה היאך אפשר לטחון את החיטים עם התולעים ולבטל בכך את איסורן. אלא שהואיל וכאן מטרת הטחינה היא עשיית קמח, ולא טחינת התולעים כדי לבטלן, אין הדבר נחשב כביטול איסור לכתחילה. ולכן מותר לטחון חיטים בלי לבודקם תחילה מתולעים (שו"ע יו"ד פד, יג; קא, ו).

אבל אם מדובר על מעט גרעינים, שאין טרחה מרובה כל כך לבודקם, ראוי לבדוק אותם תחילה, ולהוציא מתוכם את התולעים (ט"ז צט, ז; פת"ש ד).

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן