ו – ירקות ופירות הטעונים בדיקה "ומיעוט המצוי"

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/09-15-06/

כידוע ישנם ירקות ופירות שיש חשש שמצויים בהם תולעים או חרקים, לפעמים החרקים נמצאים על העלים, ולעיתים חודרים לתוך הפרי. השאלה המרכזית היא, אילו פירות או ירקות צריך לבדוק לפני האכילה כדי לנקותם מתולעים, ואילו פירות אין חובה לבדוק.

כדי להבין היטב את הכלל ההלכתי, צריך לדעת שישנן שלוש רמות של פירות. יש פירות שרק לעיתים נדירות מגיעים אליהם חרקים, כמו למשל תפוחים ומלפפונים, שאין צורך לבדוק אותם לפני האכילה, מפני שהסיכוי שימצאו בהם חרקים קטן מאוד, ואין לחשוש לו.

ולעומת זאת ישנם ירקות שברובם מצויים חרקים, כגון חסה, כרוב, שמיר ושאר ירקות-העלים בימים החמים, שאותם חייבים לבדוק או לנקות ניקוי כזה שודאי לנו שאחריו לא ישארו חרקים על העלים. ואם טעה אדם ולא בדק או ניקה את אותם הירקות, ועירבם בתוך סלט או תבשיל, על פי הדין, אסור לאכול את התבשיל או הסלט, מפני שרוב הסיכויים שיש בו חרקים.

ויש דרגת ביניים, פירות שברובם אין מצויים חרקים, אולם "במיעוט-המצוי" שלהם יש חרקים. כמו למשל משמשים ותמרים, שאף שברובם אין חרקים, מכל מקום מאחר שבמיעוט המצוי שלהם מצויים חרקים, ישנה חובה לבודקם לפני האכילה. ומהו מיעוט המצוי, כתב בעל ה'משכנות-יעקב' (סי' יז), שהוא אחד חלקי עשר. שאם מתוך עשר מנות שאדם אוכל ימצא לכל הפחות באחת מהן חרק או תולעת, ישנו חיוב לבדוק את כל המין ההוא לפני אכילתו. אבל אם טעו ושכחו לבדוק, ואין אפשרות לבדוק יותר, בדיעבד מותר לאוכלו. למשל, אם לשו קמח כדי לאפות עוגה, ובטעות שכחו לפני כן לנפותו, הואיל וברוב הפעמים אין בקמח תולעים, אפשר בדיעבד לסמוך על הרוב, ולהניח שאף עוגה זו נאפתה מקמח שלא היו בו תולעים (שו"ע יו"ד פד, ט).

ואם עוד נשאר קמח בשקים, יש לבודקו על ידי ניפוי בנפה, ואם ימצאו בו תולעים, משמע ששקית זו נגועה, ואין לאכול את העוגה (ע' פר"ח פד, לג, ונו"ב יו"ד כז).

פורסם בקטגוריה י"ד - הלכות תולעים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן