ז – דרך אמירת הברכה וכבודה

פורסם בקטגוריה א - פתיחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/10-01-07/

טוב לומר את הברכה בקול, כי הקול מעורר את הכוונה, ועל ידי כך גם יוכלו חבריו לזכות בעניית 'אמן' ויתרבה קידוש השם בעולם. ומצד הדין, צריך המברך לומר את הברכה בקול, כדי שלכל הפחות, הוא ישמע את עצמו מברך. בדיעבד, אם הוציא את הברכה בשפתיו בקול חלש כל כך שלא הגיע לאוזנו, יצא ידי חובה. אבל אם לא הוציא את הברכה בשפתיו אלא רק הרהר בה, לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולברך (שו"ע קפה, ב-ג, מ"ב ב-ג).[1]

הואיל וברכות הנהנין נקבעו כדי להודות ולשבח לה', מן הראוי לאומרן באופן מכובד. אמרו חכמים (ברכות מז, א): "לא יזרוק ברכה מפיו", כלומר, לא יאמר את הברכה במהירות, כאילו היתה עליו כמשא כבד שהוא רוצה להיפטר מחובתה.

מכבוד הברכה שלא לעשות מלאכה בעת אמירתה. ואפילו מלאכה קלה אסורה, למשל, אין לסדר את הצלחות והסכו"ם בעת ברכת המזון (שו"ע קצא, ג).

מותר לומר ברכות בהליכה, ורק ברכת המזון שהיא חשובה במיוחד צריכה להיאמר בישיבה. ויש אומרים שדין ברכת 'מעין שלוש' כדין ברכת המזון, ואף היא צריכה להיאמר בישיבה (להלן י, ג).

אסור לדבר באמצע הברכה, ואם הפסיק באמצע ברכה קצרה, כיוון שההפסקה מבטלת את משמעות הברכה – הפסיד את הברכה. ואם הפסיק באמצע ברכה ארוכה במקום שאינו מבטל את משמעות הברכה, יכול להמשיך בברכה (ח"א ה, יג).

בעת שאדם מברך, צריך לכל הפחות שערוותו תהיה מכוסה (שו"ע או"ח עו, ד). ולכתחילה עדיף ללבוש מכנסיים וחולצה בעת הברכות. ובמיוחד את ברכת המזון יש להשתדל לברך בלבוש מכובד (מ"ב קפג, יא, להלן ד, יג). גברים צריכים לכסות את הראש בעת הברכה. נשים אינן חייבות לכסות את ראשן בעת אמירת ברכה, וגם אשה נשואה, כשהיא לבדה או עם בני ביתה, אינה חייבת לכסות את הראש בעת אמירת ברכות (פניני הלכה 'תפילת נשים' י, ה-ו).


[1]. אמנם לרמב"ם וסמ"ג גם הרהור כדיבור, אבל לר"ח, אשכול, תר"י, רא"ש, או"ז, ראב"ד, מרדכי ועוד רבים הרהור אינו כדיבור. ולכן, אם הרהר את הברכה בלא לחתך בשפתיו, לא יצא ועליו לחזור לברך, וכפי שכתבו בבאו"ה סב, ד, 'יצא', וברכ"ה ח"א ו, 4. ועיין פניני הלכה תפילה א, ט, 2. ושלא כפי שכתב בילקוט יוסף רו, יא, לעניין ברכה אחרונה.

פורסם בקטגוריה א - פתיחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן