ד – אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?

פורסם בקטגוריה ג - ברכת המוציא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/10-03-04/

ד – אימתי טוב שאחד יוציא את חבריו בברכת 'המוציא'?שניים שבאו לאכול יחד לחם, כיוון שקבעו עצמם לאכול יחד, טוב שאחד יברך בקול ויפטור את חבירו, מפני שברכה הנאמרת עבור שני אנשים מכובדת יותר. וכיוון שהשומע יוצא ידי חובתו בברכה שהוא שומע מחבירו, אסור לו להפסיק בדיבור עד אשר יאכל בעצמו.[4] אבל אם כל אחד אוכל לעצמו, ואינם מחכים זה לזה, כל אחד צריך לברך לעצמו (שו"ע קסז, יא. עיין להלן ה, ב).

לפי זה מובן מדוע בשבתות, כאשר כל המשפחה אוכלת יחד, ממתינים עד שכולם יגמרו ליטול ידיים, ואז בעל הבית מברך 'המוציא' בקול רם, והמסובים עונים אחריו 'אמן' ויוצאים ידי חובה בברכתו. שכיוון שקבעו לאכול יחד, המהודר הוא שאחד יברך 'המוציא' עבור כולם. וכל אחד מהמסובים צריך להיזהר שלא לדבר עד שיאכל בעצמו.

בסעודה רבת משתתפים, אף שכולם התאספו לאכול יחד, מוטב שבכל שולחן יברך אחד לכל יושבי השולחן, מפני שאם ימתינו לכל המשתתפים, ייווצר הפסק גדול מדי בין הנטילה לברכה.[5]


[4]. ואם דיבר לפני שאכל בעצמו ולאחר שהמברך אכל, לדעת רוה"פ חייב לברך בעצמו, וכ"כ מ"ב קסז, מג, וכה"ח נח, וכך נוהגים רבים. אמנם י"א שיצא, וכ"כ רמ"א קסז, ו, וערוה"ש טז. וחששו לדעתם בבן איש חי אמור טז, והליכות עולם ח"א אמור ה. ועיין עוד בהרחבות.

[5]. קשה לקבוע גדרים מהי סעודה רבת משתתפים, והכל לפי העניין, שיש מעלה בכך שאחד יברך לכולם, ויש מעלה שלא ימתינו זמן רב בין הנטילה והברכה לאכילה (ע' מ"ב קסה, ה). כשאוכלים יחד פירות וכיוצא בהם, לשו"ע טוב שאחד יברך לכולם, ולרמ"א עדיף שכל אחד יברך לעצמו, כמבואר להלן יב, ז. ועיין במ"ב ריג, יא-יב.

פורסם בקטגוריה ג - ברכת המוציא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן