ג – גרגירי דגן חיים ומבושלים

פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/10-06-13/

כפי שלמדנו (בהלכה א), האוכל גרגירים חיים מחמשת מיני דגן, מברך 'האדמה', שהואיל ולא אכלם כמעלתם – אפויים או מבושלים – הרי הם כשאר מיני קטניות, שמברכים עליהם 'האדמה'.

ואם בישל את גרגירי הדגן, כדוגמת גריסים (שעורה), קווקר (שבולת שועל), בורגול (גרגירי חיטה שבורים), ברכתם 'מזונות', הואיל ונתעלו למדרגת תבשיל שסועד את הלב. ואם קלה את גרגירי הדגן באש, ברכתם 'האדמה', כיוון שאינו אוכל את הדגן כדרך תבשיל. וכן אם בישל את גרגירי החיטה כשהם שלמים בקליפתם, אפילו אם נתרככו מעט, כיוון שהם בקליפתם וצורתם עליהם והם עדיין קשים מעט – עוד לא הגיעו למדרגת תבשיל, והרי הוא ככוסס אותם חיים, ומברך עליהם 'האדמה'. ואם נתרככו עד שנתמעכו ונתדבקו זה בזה, למרות שהם בקליפתם, הרי הם כתבשיל שסועד את הלב וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' (שו"ע רח, ד).[12]

אלא שצריך לדעת, שכל אימת שמברכים על מיני דגן 'האדמה', ישנו ספק גדול לגבי ברכה אחרונה. לדעת רוב הראשונים, מברכים 'בורא נפשות', כשם שמברכים אחר אכילת כל המינים שברכתם 'האדמה'. ויש אומרים, שהואיל והם משבעת המינים, צריך לברך אחריהם 'מעין שלוש'. וכדי לצאת מן הספק, נכון לאכול את מיני הדגן שברכתם 'האדמה' בתוך הסעודה, כדי שייפטרו יחד עם שאר כל המאכלים בברכת המזון. ואם אכל מהם כ'זית' שלא בסעודה, טוב שיאכל עוד מאכל שצריך לברך אחריו 'בורא נפשות', וכך יצא ידי חובתו לדעת רוב הפוסקים. ואם יאכל גם מזונות ויברך אחריהם 'על המחיה', יצא ידי כל הפוסקים כמעט. ואם אכל רק מיני דגן – ההוראה המקובלת היא שלא יברך ברכה אחרונה, שספק ברכות להקל. והמברך 'בורא נפשות' כדעת רוב הפוסקים, יש לו על מה לסמוך.[13]


[12]. ואם הסיר את קליפתם ונתרככו מעט בבישול, מהרמב"ם נראה שברכתם 'מזונות', ולתר"י ברכתם 'האדמה'. ואם הם חצויים, כמו בורגול, בכל אופן שבישלם ונתרככו מעט, מברך עליהם 'מזונות' ו'על המחיה' כמו גריסים (עיין שו"ע רח, ד, ומ"ב טו, ושעה"צ שם). בפועל, כאשר קונים גריסים (גרגירי שעורה בלא קליפה) איננו יודעים אם במפעל הסירו את קליפתם בלבד או גם חלק מהגרגיר ואז הם נחשבים כחצויים, וקשה לקבוע אם נתרככו מספיק בבישול. ולכן אין לנו אלא לחזור לשורש הדין (ברכות לז, א), שאם הוא תבשיל חשוב שנועד למזון, ברכתו 'מזונות', ואם הוא ככוסס גרגירים, ברכתו 'האדמה' (וכלל זה כתב למעשה בערוה"ש ט).

[13]. אם אכלם לבדם, לדעת רוה"פ יברך 'בורא נפשות', וכדעת ריטב"א, רא"ה, מאירי, תר"י, ראב"ד, וכך משמע מהרמב"ם ושו"ע רח, ד. וכ"כ מ"א, מ"ב רח, יח, ערוה"ש ט, וכמה מאחרוני זמננו (וזה"ב ע' 105). אולם בברכ"ה (ח"ב ב, 6-8), הגדיל את הספק, שכן לדעת רש"י האוכל גרגירים מחמשת מיני דגן מברך 'מעין שלוש' וחותם 'על הפירות', וכ"כ רב עמרם גאון. והראב"ן כתב שחותם 'על המחיה'. והתוס' ברכות לז, א, כתב שר"ת הסתפק שאולי צריך לחתום 'על האדמה', ולכן כתבו התוס' והרא"ש והרשב"א, שנכון לאוכלם בתוך הסעודה. לפיכך מסקנת ברכ"ה וילקוט יוסף רח, ז, שאם אכלם, מפני הספק לא יברך כלל. ואמנם לכנה"ג ודעימיה בדיעבד 'בורא נפשות' פוטרת את החייב ב'מעין שלוש', אבל רוה"פ חולקים על זה, כמבואר להלן י, 5, ועל כן לא יברך.

פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.