יד – שלווה ופריכיות חיטה (וגרנולה)

פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/10-06-14/

שלווה היא חיטה טפוחה שלא עברה בישול. לרוב הפוסקים, הואיל ולא נתבשלה דינה כגרגירי דגן שברכתם 'האדמה', ויש אומרים שהואיל והיא מאכל משובח וכך דרך אכילתה – ברכתה 'מזונות'. ונראה יותר לברך עליה 'האדמה'. ואם אוכלה עם מעט חלב, השלווה עיקר, ובברכת השלווה פוטר את החלב. ואם הניח חלב יותר מהנצרך להטעמת השלווה, מברך על השלווה 'האדמה', ועל החלב בנפרד 'שהכל'. וכבר למדנו שכאשר מברכים בתחילה על אחד מחמשת מיני דגן 'האדמה' יש ספק לגבי הברכה האחרונה, וכדי לצאת מהספק נכון שיאכל עוד מאכל שברכתו 'בורא נפשות', ועוד מאכל שברכתו 'מזונות', ובברכתם יפטור את השלווה מברכה אחרונה. או שיאכל את השלווה בתוך הסעודה, ובברכת המזון תיפטר גם השלווה.[14]

גם לגבי פריכיות חיטה התעורר ספק גדול, יש אומרים שברכתן 'האדמה' ו'בורא נפשות', ויש אומרים שברכתן 'מזונות' ו'על המחיה'. ולגבי ברכה ראשונה אפשר מספק לברך 'האדמה', אבל לגבי ברכה אחרונה, כל זמן שאכל פריכיות חיטה בלבד, אינו יכול לברך, מפני שכל ברכה שיאמר אולי תהיה לבטלה. ולכן נכון לאוכלן בתוך סעודה, או כאשר הוא אוכל מאכל שברכתו 'בורא נפשות' ומזונות שברכתם 'מעין שלוש', ובברכתם יפטור גם את הפריכיות.[15]


[14]. עיין בשעה"ב פכ"ג ערך שלווה. ובדיעבד בברכה ראשונה, בין אם יברך 'מזונות' ובין אם יברך 'האדמה' יפטור את השלווה. ונראה יותר לברך 'האדמה', כי כך היה מקובל להורות כפי שכתב בוז"ה ע' 105, וכדי לתת מקום להלכה שבשו"ע רח, ד. אמנם לגבי ברכה אחרונה, אין פתרון זולת למצוא מאכלים שיצטרכו לברך אחריהם 'בורא נפשות' ו'על המחיה' (ואמנם לרש"ז אויערבאך גם כאן יברך מספק 'בורא נפשות', וכפי שהתבאר בהערה הקודמת עפ"י רוב הפוסקים ומ"ב רח, יח. אולם גם שם יש שכתבו שלא לברך מספק. ובשלווה הספק יותר חמור, שכן לגבי שלווה י"א שברכתה 'מזונות', ואילו בגרגירי דגן חיים לכל הדעות ברכתם 'האדמה').ואם שרו את השלווה בחלב או מים עד שגרגיריה נתרככו ונתדבקו, הרי הם כנתבשלו ונעשו כדייסה וברכתם 'מזונות' ו'על המחיה' (וז"ה ע' 106, שעה"ב טז, ט).

גרנולה, בדרך כלל רובה משיבולת שועל קלויה, ואזי ברכתה בתחילה 'האדמה', ולבסוף ספק, כמבואר למעלה. ואם עירבו את הגרנולה בלבן או חלב, אם הגרנולה רוב, מברכים 'האדמה', ואם מיעוט 'שהכל'. ויש מפעלים שמבשלים את שיבולת השועל שבגרנולה, ואז ברכתה 'מזונות', ואפילו אם תהיה מיעוט ברכתה 'מזונות', שכן מזונות נחשבים תמיד לעיקר. ואם אכל מהגרנולה שיעור כזית מברך בסוף 'מעין שלוש'. ואם רככו את שיבולת השועל באדים (כך עושים במפעל אחד), לאול"צ ח"ב מו, מג, דינה כמבושלת וברכתה 'מזונות', ובוזאת הברכה בירור כז, ד, ה, כתב שאינה כמבושלת וברכתה 'האדמה'. ולרב אליהו, אם כוונתו לשביעה 'מזונות', ואם לטעם 'האדמה'.

בפועל, בדרך כלל מי שאוכל את הגרנולה אינו יודע כיצד הכינו אותה, בקלייה או בישול או אדים. וכיוון שהוא בספק, בתחילה יברך 'מזונות' ובסוף לא יברך כלום, וישתדל לאכול עוד מאכלים שברכתם 'על המחיה' ו'בורא נפשות'. או שישרה אותה בחלב וימתין עד שתתרכך וחלקיה ידבקו זה בזה, שאז לכל הדעות דינה יהיה כמבושלת וברכתה 'מזונות' ו'על המחיה'.

[15]. כתב בוזאת הברכה פי"ב ע' 106, שלרש"ז אויערבאך יברך בתחילה 'האדמה' ולבסוף 'בורא נפשות'. ולרב אלישיב ולרב אליהו, בתחילה 'מזונות' ולבסוף 'על המחיה'. וע' בשעה"ב פכ"ג ערך פריכיות. ואמנם לכנה"ג ודעימיה, בדיעבד 'בורא נפשות' פוטרת את החייב ב'מעין שלוש', אבל רוה"פ חולקים על זה, כמבואר להלן י, 5, ועל כן אם אכל רק פריכיות, מחמת הספק לא יברך ברכה אחרונה.
פורסם בקטגוריה ו - חמשת מיני דגן. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן