כאשר יושבים בסעודה כמה אנשים, ייטול כל אחד מן הסועדים את חלקו בשווה מן הקערה המרכזית, וגם אם חבירו נטל בתחילה מעט, יטול הוא את חלקו השווה, שאולי אח"כ חבירו ירצה לאכול עוד. ורק אם יראה שחבירו אינו מעוניין לאכול יותר, יבקש ליקח את הנותר (עי' שו"ע קע, ב).
כאשר יש בין הסועדים אדם גדול או אבי המשפחה, ימתינו עד שייטול תחילה את חלקו מן הקערה המרכזית, ורק אח"כ ייטלו האחרים את חלקם (שו"ע קע, יב).
אין ראוי להסתכל בהתבוננות יתירה בפניו של מי שאוכל, כדי שלא יתבייש. במיוחד המארח צריך שלא להסתכל בפניו של האורח כשהוא אוכל או כשהוא לוקח מאכלים לצלחתו (שו"ע קע, ד). כמו כן אין לצלם אדם בעת אכילתו בלא שהסכים לכך.
לא יכניס לפיו אוכל רב בבת אחת כדרך הגרגרנים. וכן לא ישתה בבת אחת כוס שלימה של יין או משקה אלכוהולי אחר (שו"ע קע, ז-ח, מ"ב כב). לא יאכל במהירות, ולא ינגוס באוכל נגיסות קולניות, אלא יאכל במתינות כשפיו סגור. ויזהר שלא יתלכלכו בגדיו, ידיו וזקנו (בא"ח בהר ח-ט).
נקיי הדעת שבירושלים, לא היו נכנסים לסעודה אלא אם כן היו יודעים תחילה מי מסב עמהם (סנהדרין כג, א, שו"ע קע, כ). וזאת משום שגנאי הוא לתלמיד חכם לישב עם קלי דעת בסעודה, ובמיוחד בסעודה שיש בה יין ומשקאות חריפים שפותחים את הלבבות ומקרבים את הסועדים זה לזה. ויש מקילים בסעודה של מצווה, שזכות המצווה תועיל שלא תהיה בישיבתם קלות דעת. ואם ידוע שלא יתנהגו בכובד ראש, גם בסעודת מצווה אין לשתות יין ומשקאות חריפים בחברתם. וכאשר מדובר בתלמיד חכם מכובד שידוע שיתנהגו בחברתו בכבוד הראוי, למרות שבמקומות אחרים הם מתנהגים בקלות דעת, מותר לו לסעוד ולשתות עמהם בשמחת מצווה, שעל ידי כך יתקרבו לתורה ומצוות (עי' באו"ה שם).
מי שיש לו ילדים קטנים שמשתתפים בסעודה, צריך להשגיח שלא יכניסו את ידיהם לקערה הראשית וימאיסו את המאכלים לשאר הסועדים. וגם יזהר שלא יתלכלכו מדי, ושחוטמיהם יהיו נקיים. ואם יש שם אורח, לא יושיבו לידו קטנים שרגילים להתלכלך בלא שירצה בכך (ספר חסידים תתכ"ט, כה"ח קע, עח).
