חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – המאכלים הבריאים והמאכלים המזיקים

בשמירת אורח חיים בריא יש מצווה, והרי זה בכלל מה שהורתה התורה (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". שה' ברא את גופנו שיהיה בריא, ועלינו לשמור אותו ולא לאכול מאכלים שיפגמו בבריאותו. ויש בכך גם הכנה לקיומן של כל המצוות, שאם יהיה בריא ומאוזן בגופו ונפשו, יוכל ללמוד תורה בצלילות הדעת, ויוכל להיות חרוץ ונמרץ בקיום המצוות, ויוכל להיות שמח באמונתו ונינוח וטוב לבריות. אבל אם יהיה חולה, מלבד מה שיתקצרו ימיו וימעט בעבודת ה', גם בעודו חי יהיה טרוד במיחושים וכאבים, ירבה לרגוז ולכעוס, יתקשה להתעמק בתורה ולראות בטוב ה', ולא יוכל להפנות את לבבו לאתגרים החשובים שהועיד הבורא לאדם. ואף הדרכות אלו בכלל מה שנאמר (משלי ג, ו): "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". וכן אמרו חכמים (אבות ב, יב): "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים". וכן מסופר על הלל הזקן, שכשהיה יוצא לטפל בצרכי גופו, היה אומר שלצרכי מצווה הוא יוצא, שכן בגופו הוא עומד לפני ה' ומקיים את מצוותיו (עי' אבות דר' נתן נו"ב ל).

וכן כתב הרמב"ם (דעות ד, א): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא חולה, צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברים המחלימים" (וכן שם ג, ג).

בכל דור ודור המליצו חכמים לאכול את המאכלים הבריאים כפי הידוע על פי חכמת הרפואה שבאותם הימים. ומסתבר שיש מאכלים שהיו בריאים בעבר וכיום הם לא בריאים, ויש מאכלים שלא היו בריאים בעבר וכיום הם בריאים. כי תנאי החיים השתנו באופן ניכר, מאכלים שהיו נוטים להתקלקל בלא מקרר, ואכילתם היתה מסוכנת, נחשבים היום בריאים, הואיל וניתן לשומרם כראוי. ויש מאכלים שבזמנים של חוסר מזון נחשבו בריאים מאוד, מפני השומן והסוכר שבהם, ובימינו שיש עודף מזון הם מזיקים מאוד.[2]

כיום ההדרכה המקובלת היא לצמצם עד כמה שאפשר באכילת מאכלים מעובדים, כמו סוכר, מרגרינה, מלח, קמח לבן ושומן רווי. בין המאכלים המאופיינים במרכיבים אלו: משקאות קלים, נקניקים, בורקסים ועוגות. מנגד מומלץ להרבות באכילת ירקות ופירות, שתיית מים ופעילות גופנית. ומעל הכל, החשוב ביותר הוא, שלא לאכול יותר מדי.


[2]. הרמב"ם בהל' דעות פרק ד' מזכיר רשימת מאכלים טובים והרגלים טובים, ומאכלים רעים והרגלים רעים, ולא תמיד הם חופפים את הדרכות חז"ל. לדוגמה, הדרכותיו לגבי הקזת דם שונות, עי"ש הלכה יח, וביאר כסף משנה, שזה מפני שהרפואות של המקומות והזמנים השונים אינן שוות. וכיוצא בזה כתבו תוס' מו"ק יא, א, ויש"ש חולין ח, יב. ביד פשוטה בפתיחה לפרק ד' הביא מדברי רב שרירא גאון ור' אברהם בן הרמב"ם, שביארו שחז"ל לא התכוונו בהדרכותיהם הרפואיות לקבוע הלכה, אלא להדריך לשמוע בעצת מומחי הרפואה שבאותם הימים. ואם מומחי הרפואה יאמרו אחרת, כמותם צריך לנהוג. ע"כ. לכן, אף שהרמב"ם היה פוסק גדול ורופא חשוב, כיום אין הולכים אחר כל הדרכותיו, מפני שהולכים אחר מה שמקובל על הרופאים בימינו.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן