ה – נשים יולדת וקטנים בברכת הגומל

פורסם בקטגוריה טז - ברכת הגומל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/10-16-05/

יולדת נחשבת חולה, ועליה לברך 'הגומל' לאחר שתתחזק מלידתה. ואפילו למנהג יוצאי אשכנז, שמברכים 'הגומל' רק לאחר דבר שיש בו סכנה, צריכה היולדת לברך. שהרי בכל לידה ישנה סכנה מסוימת, והראיה, שמחללים שבת כדי לטפל ביולדת.

בדרך כלל לאחר שבעה ימים היולדת כבר התחזקה מלידתה ויכולה לברך 'הגומל'. ולפעמים חולשת הלידה נמשכת שלושים יום, וממילא אשה כזו תברך 'הגומל' לאחר שלושים יום.

בפועל, נשים רבות לא הקפידו לברך 'הגומל'. וזאת מפני שמצד הצניעות חשו שלא בנוח לאסוף עשרה גברים ולברך בפניהם 'הגומל' (מ"ב ריט, ג). אבל לפי הדין, נשים צריכות לברך 'הגומל'. וכדי לפטור את בעיית הצניעות, יש שהציעו שהאשה תעמוד בעזרת נשים, ובעלה יברך עבורה 'הגומל', והיא תענה אחריו 'אמן' ותכוון לצאת ידי חובה בברכתו (מ"ב ריט, יז). ויש אומרים שאין לבעל לברך במקום אשתו (ב"י), וכן המנהג הרווח שהאשה בעצמה מברכת. יש שממתינות להזדמנות הראשונה שיימצאו במקום שיש בו מניין אנשים. ויש שבאות לשם כך לבית הכנסת, ולאחר קריאת התורה מסמנים לקהל שימתין בשתיקה, והאשה מברכת מעזרת נשים 'הגומל', והקהל עונה אחריה.

אמנם במקרים שיש לגביהם ספק, או שהשמחה על ההצלה מהסכנה אינה גדולה, נשים שרוצות להקל ולא לברך רשאיות. וכך המנהג הרווח לגבי טיסה, שאף כי רוב הגברים הטסים ממדינה למדינה נוהגים לברך 'הגומל', נשים לא נהגו לברך אחר טיסה. אבל כאשר הסכנה היתה ברורה, יש להקפיד לברך. וכן יולדת, צריכה להקפיד להודות לה' ולברך 'הגומל'. אבל אחר הפלה וגרידה בהרדמה, נהגו שלא לברך 'הגומל'.[4]

לדעת רבים קטן שניצול מהסכנה אינו מברך, הואיל ונוסח הברכה אומר "הגומל לחייבים טובות", כלומר שאף כי זה שהיה בסכנה הוא חייב בעונש, ה' גמל עמו חסד. ואילו הקטן עדיין אינו נענש על חטאיו, ואם קרה לו אסון, הרי הוא בעוון אבותיו, ואין ראוי שיאמר על אביו שהוא 'חייב' (מהר"ם מינץ יד; מ"א, כנה"ג, מ"ב ריט, ג). ואף שיש סוברים שקטן שהגיע לגיל חינוך צריך לברך (לחמי תודה, ברכ"י, חזו"ע), הואיל ויש בדבר ספק, לא יברך (בא"ח, כה"ח ב). ונכון, שבעת שגדול יברך בבית הכנסת 'הגומל', יבקשו שיכוון גם עבור הקטן, וכך יצא ידי כולם.


[4]. ואמנם כיוון שגרידה נחשבת לניתוח, מן הראוי היה שתברך 'הגומל'. אלא שבדרך כלל הנשים מתביישות לברך על כך, כדי להסתיר את עובדת ההפלה, ומפני הבושה אפשר להקל שלא תברך. שכן מצינו יותר מזה, שהיה מנהג נשים רווח שלא לברך 'הגומל' מחמת הצניעות, ואף שאין ראוי לנהוג כן, כאן שיש בושה ורצון להסתיר את ההפלה, ניתן להתחשב במנהגן. וכן למדנו שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה, והיינו לא תעשה של 'לא תסור' מתקנות שתקנו חכמים, וברכת הגומל מדברי חכמים, ועל דבר כזה שבדרך כלל מתביישות, אפשר להקל ולא לברך. ועוד, שאף שלמדנו שיש לברך אחר ניתוח, ניתוח זה קל במיוחד, ואולי אינו נחשב למסוכן כל כך.

פורסם בקטגוריה טז - ברכת הגומל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן