חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ד – הגדרת החופה

דעות רבות ישנן בהגדרת החופה שעל ידה מתקיימים הנישואין? יש אומרים שכניסת הזוג למקום מיוחד שנועד לטקס הנישואין וברכת שבע הברכות היא הכניסה לחופה, ונוהגים להכין לכך יריעה מקושטת שפרוסה על ארבע כלונסאות והיא הנקראת חופה. ויש אומרים שהחופה חלה על ידי שהחתן מכסה את ראשה של הכלה בהינומא ומבטא בכך את פריסת חסותו עליה לדאוג מעתה ואילך לאושרה ורווחתה.

אמנם בפועל החתן מכסה את הכלה בהינומא ושניהם נכנסים לחופה עוד לפני הקידושין ומתן הכתובה. אלא שכל זמן שלא נעשו הקידושין וניתנה הכתובה, אין לחופה משמעות, ורק לאחר הקידושין ומתן הכתובה, החופה באה לידי ביטוי וניתן לברך את ברכות הנישואין, והם הופכים לזוג נשוי.

ויש אומרים שהחופה נעשית על ידי שהחתן מתעטף בטלית ופורש את טליתו גם על הכלה, ולאחר מכן מברכים את שבע הברכות. וכך נוהגים יוצאי ספרד, ואכן פעולה זו של ההתעטפות בטלית נעשית לאחר הקידושין, כך שהכניסה לחופה למנהג זה נעשית אחר הקידושין.

ויש אומרים שהחופה היא ההתייחדות של החתן והכלה בחדר ששייך לחתן, שהתייחדות זו היא הביטוי הממשי לתחילת חיי הנישואין (רמב"ם). ויש אומרים, שהעיקר הוא שיתייחדו ולא משנה למי שייך החדר, לחתן או לכלה, העיקר שישהו לבדם בחדר לשם נישואין (דעת הרמב"ן). ויש אומרים, שכדי לקיים את החופה אין צורך שהחתן והכלה יתייחדו לבדם בחדר, אלא העיקר הוא שהכלה תיכנס לחדר שנמצא ברשותו של החתן, ולא משנה אם גם אנשים אחרים יהיו שם (ר"ן). ויש אומרים שמבחינה זו גם החופה המקושטת היא כניסה של הכלה למקומו של החתן (על כל הדעות הללו עי' בשו"ע ורמ"א אה"ע נה, א; ערוה"ש ד-יא).

ונראה שאין מחלוקת בין השיטות הללו, כי אכן עיקר הנישואין הם בהתחלת חייהם המשותפים לשם מצוות הנישואין עם אמירת שבע ברכות הנישואין. ותקנו לעשות זאת בחופת כבוד כדי לפרסם את העניין ולהרבות את השמחה, ואף את החופה נוהגים לקיים בכמה אופנים, כפי המסורת שהתקבלה בעדות השונות, וסיום החופה בכניסתם לחדר שמיוחד להם (עי' בית מאיר סי' נ"ה; ערוה"ש נה, יד-יז).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן