חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – הסרת הערלה

לכאורה יש לשאול, מדוע עלינו להתערב ולפעול כנגד הטבע, אם בדרך הטבע ישנה ערלה, מדוע שלא תישאר? ואם הערלה מיותרת ומאוסה, והקב"ה לא מעוניין בקיומה, מדוע הוא ברא אותה? שאלה זו כבר נזכרה במדרש תנחומא (תזריע ה), וכך מובא שם: שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: אם הקב"ה רוצה במילה, למה אין הוולד יוצא מהול ממעי אמו? וכן מסופר בתלמוד (ב"ב י, א) שטורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא שאלה דומה: אם אלוהיכם אוהב עניים הוא, שהרי ציווה לתת להם צדקה, מדוע אינו מפרנסם בעצמו? ענה לו רבי עקיבא: כדי שנזכה אנחנו לקיים את המצווה. כלומר, ודאי שהקב"ה יכול לפרנס את העניים, אלא שבכוונה ברא את עולמו חסר, כדי שנהיה אנחנו שותפים בתיקונו. וכן בעניין הערלה, ודאי שיכול היה הקב"ה לברוא את האדם מהול ללא ערלה וללא יצרים רעים, אך לא זו היתה הכוונה בבריאת האדם בצלם אלוקים. הכוונה היתה שהאדם יהיה שותף עם הקב"ה בבניין העולם, ולכן השאיר הבורא את העולם חסר ולא גמור, כדי שאנחנו נשלימו. וכדי להשלימו צריך להסיר את הערלה והנטיות השליליות שבטבע האדם, ולעשות מעשים טובים כצדקה.

הערלה מסמלת את הצדדים הרעים שבטבע האדם. הערלה, שהיא כעין עור מעובה שאין לגוף בו צורך – מבטאת את המותרות, את התאווה החולפת שמשאירה אחריה טעם רע, שהיא היפוכה של האהבה – יסוד החיים. בהסרת הערלה מתחיל תהליך הזדככותו של היהודי, ועם תחילת התהליך נכרתת ברית בינו ובין ה' אלוקי ישראל, ויחד עם כל ישראל הוא הולך ומזדכך ומיטהר, והעולם כולו נטהר עמהם.

לאחר הברית מניחים את הערלה בכלי שיש בו עפר שהוכן לפני הברית, ולאחר מכן מניחים את העפר עם הערלה באדמה, וזו בחינת הקבורה של הערלה. ואנו מתפללים שבזכות ברית המילה וקבורת הערלה, יזדכך הגוף ונזכה במהרה לתחיית המתים.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן