ההורים צריכים לדעת מהם הכיבודים שבברית ואת סדר חשיבותם, כדי שיתכננו מראש את מי לכבד בכל תפקיד ותפקיד. אם לא כן האב עלול להגיע לברית בלא שיידע את מי הוא מתכוון לכבד להיות סנדק, ואת מי יכבד בכיסא של אליהו וברכות וכדומה. וכיוון שהוא נרגש הוא עלול להחליט בחיפזון לכבד את מי שעומד סמוך אליו, וישכח את אלו שהיה צריך לכבד, ותיגרם עוגמת נפש רבה מחמת עלבון הנכבדים והקרובים.
הכיבוד החשוב ביותר הוא 'סנדק'. הסנדק הוא זה שהילד מונח על ברכיו בשעת הברית, ומתפקידו לעזור מעט למוהל. בסנדקאות מכבדים בדרך כלל את הסבא או תלמיד חכם. רבים נוהגים, שאב אחד לא מכבד את אותו אדם לשמש פעמיים כסנדק של בניו (רמ"א יו"ד רסה, יא, ברכ"י שם). מפני שמקובל שבכיבוד הסנדקאות יש סגולה לעושר וברכות נוספות, וראוי שהאב יעניק זכות מיוחדת זו לעוד אנשים נכבדים. ויש נוהגים שלא להימנע מלכבד אדם אחד להיות סנדק אצל שני ילדיהם (נו"ב קמא יו"ד פו, יחו"ד ג, עז). וכן נוהגים בשעת הצורך או כשההורים רוצים בכך באופן מיוחד, שנותנים את כיבוד הסנדק לאותו אדם פעמיים.
לאחר הסנדק, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ישנם שלושה כיבודים הדומים בחשיבותם: א) כסא של אליהו.
ב) ברכות. ג) עמידה לברכות, ויש קוראים לעמידה לברכות 'סנדק שני' (ויש מהספרדים שאינם נוהגים בו אלא התינוק נשאר על ברכי הסנדק גם בעת הברכות). לפני הברית מכבדים את אחד המשתתפים ב'כסא של אליהו', כלומר בהנחת הילד על הכסא שהוכן לכבוד אליהו הנביא מלאך הברית. לאחר הברית מכבדים שני משתתפים, האחד ב'ברכות', היינו באמירת ברכת המילה על היין, והוא זה שמכריז את שם הילד ומברך אותו. והשני מכובד ב'עמידה לברכות' (סנדק שני), דהיינו בהחזקת התינוק בעת אמירת הברכות. מבחינת החשיבות, אין הבדל משמעותי בין שלושת הכיבודים הללו, ולשלושתם תפקידים מרכזיים בברית, ולכל אחד מהם מעלה מיוחדת. מכל מקום רגילים לכבד בברכות תלמיד חכם או חזן שיודע לומר יפה ובכוונה את הברכות.
עוד לפני הברית ישנו כיבוד חשוב ומיוחד, שמיועד לזוג נשוי, בעל ואשה, והוא המכונה 'קוואטר'.[2] קוואטר הוא המביא את הילד אל הברית. האשה לוקחת את הילד מהאם ומוסרת אותו לבעלה, והוא מביאו לאביו. ראוי לתת כיבוד זה לסבא וסבתא או דודים חשובים. ויש נוהגים לכבד בתפקיד קוואטר זוג שעדיין לא נתברך בילדים, כדי שבזכות מצווה זו יזכה להיפקד בבנים. אמנם כאשר רוצים לכבד זוג שעדיין לא התברך בילדים, צריך לפנות אליהם ברגישות רבה ולשאול אם הם מעוניינים בכיבוד זה, מפני שרבים מתביישים בכך.
כשיש רצון לכבד אנשים נוספים, מכבדים אדם נוסף שייקח את התינוק מכסא של אליהו וייתנו לסנדק, וקוראים לכיבוד זה 'מכסא של אליהו'. ואם רוצים לכבד עוד אנשים, נוהגים למסור את התינוק בין עוד מכובדים עד שמביאים אותו לסנדק.
