חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ח – האם הכהן יחזיר את הכסף

מסופר בתלמוד (בכורות נא, ב) על רבי טרפון שהיה כהן, וכשהיו נותנים לו כסף פדיון בכורות, היה נוהג להחזירו לאחר זמן. כנראה שנהג כך בעיקר כלפי הורים עניים (ערוה"ש יו"ד שה, ל). וכן נהג רבי חנינא הכהן, שהיה מחזיר את כסף הפדיון לאבי הבן. אבל כשפעם אחת החל אבי הבן להסתובב לידו, כדי לרמוז לו שכבר יחזיר לו את כסף הפדיון, נזף בו רבי חנינא ואמר: לא טוב אתה עושה, ואף יתכן שלא יצאת ידי חובת פדיון בכורות, משום שאם אתה בטוח שתקבל את הכסף בחזרה, סימן שלא נתת אותו בלב שלם, ולא קיימת את המצווה. וכן נפסק ב'שולחן-ערוך' (יו"ד שה, ח), שהכהן יכול להחזיר את הכסף לאבי הבן, אולם בתנאי שלא יחזיר תמיד. כי אם יחזיר תמיד, כל ההורים יבואו אליו, ועל ידי כך יקופחו הכהנים האחרים.

אחד הטעמים למנהג הכוהנים להחזיר את כסף הפדיון, מפני שמתנות אלו נועדו לקיים את הכוהנים בעת שהם ממלאים את תפקידם המקודש, ועתה שבית המקדש חרב והם אינם ממלאים את תפקידם, העדיפו הכוהנים להחזיר את המתנה היקרה. אבל כיוון שמצד הדין החובה נשארה במקומה, על הכוהנים להקפיד לעיתים שלא להחזיר את הכסף, כדי שלא ישכחו את המצווה.

אחד מהפוסקים האחרונים, בעל 'שאלת-יעב"ץ' (ח"א קנ"ה), רצה לחדש שרק בעבר, כשהיו הכהנים מיוחסים על פי בית דין, היו זכאים לקבל בדין את כסף הפדיון, וכלפיהם נאמרה ההלכה, שאסור להם להחזיר תמיד את כסף הפדיון להורים. אבל כיום שהכהנים מיוחסים על פי החזקה והמסורת בלבד, מותר לכהנים להחזיר תמיד את כסף הפדיון. ואם לא יחזירו, הם נכנסים לחשש גזל, משום שאין ודאות גמורה שהם אכן כהנים. עוד הוסיף, שכדאי לפדות את הבן אצל כמה כהנים, כדי שיהיה בטוח שאחד מהם באמת כהן.

אבל שאר האחרונים לא קיבלו את דבריו (חת"ס ס"ס רצ"א). וב'ערוך-השולחן' אף יצא כנגד דעתו בחריפות, וכתב שאסור לומר כן, כי זה מקטין את מעלת הכהונה. ועוד, שהחזקה היא יסוד גדול שאפשר לסמוך עליו, וחס וחלילה לעשות בזה אפילו ספק ספיקא. ולכן, גם היום אסור לכהן להחזיר באופן קבוע את כל סכום הפדיון להורים, כדי לא לקפח את הכהנים האחרים, וכדי להדגיש שנתינת הפדיון היא נתינה גמורה, ורק הכהן יוכל להחליט אם לתת בחזרה את כסף הפדיון כמתנה להורי הבכור.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן