י"ח – ישראל וגוי בחול המועד

פורסם בקטגוריה יא - מלאכת חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/12-11-18/

כשם שאסרו חכמים בשבת לומר לגוי לעשות מלאכה, כך אסרו בחול המועד לומר לגוי לעשות מלאכה שאסור ליהודי לעשותה (שו"ע תקמג, א; מ"ב א). ואפילו אם הוא משער שאם לא ישכור את הגוי לעשות את המלאכה במועד, יצטרך לשלם לו לאחר המועד יותר – אסור. מפני שהיתר 'דבר האבד' קיים רק כאשר אדם עומד להפסיד דבר שכבר בידו (ח"א כלל קו, יב; מ"ב ב).

מותר לבקש מגוי לעשות מלאכה שמותר ליהודי לעשות במלאכת הדיוט או בשינוי, כגון תפירת בגד לצורך המועד (לעיל הלכות ז-ח). ואם הגוי ירצה לעשותה כדרכו במלאכת אומן, אין צורך להעיר לו על כך (עי' שש"כ סח, הערה קלז). וכן גוי שעשה מעצמו את מלאכתו של היהודי בחול המועד, מותר ליהודי ליהנות ממנה (פסקי תוס'; כה"ח תקמג, ה).

ואף שאסור ליהודי לומר לגוי לעשות עבורו מלאכה שאסורה בחול המועד, לצורך מצווה שתיעשה בחול המועד – מותר. לפיכך, מותר לבקש מגוי לסיים את בניין בית הכנסת כדי שיוכלו להתפלל בו (מ"ב תקמג, א; שעה"צ תקמד, י).[12]

מותר לתת לגוי עבודה לפני החג אם יתקיימו בה שני תנאים: א) שהגוי יעבוד עבור עצמו, כגון שיעבוד בקבלנות, באופן שהוא מקבל תשלום כולל על ביצוע העבודה, והוא מחליט אימתי יעבוד. או שהגוי יהיה שותף ברווחים של אותה עבודה, ואזי הוא עובד עבור הרווחים שלו. ב) שזאת לא תהיה עבודה שרגילים לעשותה בשכירות, כדי שהרואים לא יחשדו ביהודי שמעסיק את הגוי בשכירות. וכיוון שרגילים לבנות כיום בתים בקבלנות, מותר לגוי להמשיך לבנות את בית היהודי בחול המועד (שו"ע תקמג, ב; באו"ה רמד, א, 'או לקצור').

סחורה שאסור ליהודי לקנות במועד, אסור לומר לגוי לקנות עבורו במועד, ואפילו אם יאמר לו זאת לפני החג (באו"ה תקלט, א, 'בין לקנות'). אבל מותר לומר לגוי קנה לעצמך, ואח"כ אקנה ממך באופן שתרוויח. ואף מותר להלוות לגוי מעות לצורך זה (שו"ע שז, ג; מ"ב יג; שש"כ סח, לד).

מותר לתת לגוי מלאכה בחול המועד על תנאי שיעשה אותה לאחר המועד, ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה את הדברים שבהם העבודה תיעשה, משום שזה מעשה חול. ואם אח"כ הגוי יפר את הסיכום ויעשה את המלאכה במועד, אין צריך למחות בידו, הואיל והתנה עימו לעשותה אחר המועד (שו"ע ורמ"א תקמג, ג).

יש אומרים שאסור לישראל לבשל או לעשות מלאכות אחרות בחול המועד עבור הגוי, שכל המלאכות שהותרו במועד, לצורך שמחת המועד הותרו, וכיוון שאין לגוי מצווה לשמוח בחג, אסור לעשות למענו מלאכה (ח"א קו, יא). ויש מתירים (עיין שבט הלוי ח, קכד, ב). למעשה, כאשר יש צורך גדול, משום קידוש השם או מניעת איבה, מותר לעשות עבור גוי מלאכה בחול המועד (עיין שש"כ סח, לז, ועיין בהרחבות).


[12]. למדנו שהתירו בשבת 'שבות דשבות' לצורך מצווה (פניני הלכה שבת ט, יא). נמצא שלסוברים שאיסור מלאכה בחוה"מ מדרבנן, וכן לרמב"ן ודעימיה, שסוברים שכל שהוא לצורך המועד אין בו איסור תורה, הרי זה 'שבות דשבות' לצורך מצווה. ולסוברים שהאיסור מהתורה, הרי ישנה דעת בעל העיטור, שאפילו 'שבות' אחד הותר לצורך מצווה, ואף שבשבת סומכים עליו רק בשעת הדחק, כאן שיש חולקים וסוברים שאיסור מלאכה דרבנן, אפשר לסמוך עליו (פמ"ג תקמג א"א, א).

פורסם בקטגוריה יא - מלאכת חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן