ז – היתרי הפעלת חנויות ומסחר משום דבר האבד

פורסם בקטגוריה יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/12-12-07/

מי שחנותו נמצאת באזור של גויים, והוא חושש שאם יסגור את חנותו בחול המועד, יתרגלו הקונים ללכת אצל מתחריו, ויגרם לו מזה הפסד גדול לטווח ארוך. מותר לו לפתוח את החנות בחול המועד. ואם אפשר, טוב שיעשה זאת על ידי פועלים גויים. ואם אין אפשרות להעסיק גויים, יעסיק יהודים, ולכתחילה יזהרו מעשיית מלאכות שאיסורן מהתורה, ובשעת הדחק אפשר להקל (עיין בהרחבות).

מי שהחנות שלו נמצאת באזור שרוב הקונים יהודים שאינם שומרי מצוות, והוא מוכר בחנות דברים שאפשר להשתמש בהם לצורך המועד, כגון בגדים, נעליים, תכשיטים, כלי בית, משחקים וספרים. למרות שלמדנו בהלכה הקודמת, שבאופן רגיל אסור לפתוח חנויות אלו, כאשר יש חשש רציני שאם לא יפתח את החנות בחול המועד, יפסיד את הלקוחות הקבועים שלו, ויגרם לו הפסד גדול לטווח ארוך, כיוון שהוא מוכר שם דברים שיכולים להועיל במועד, מותר לו לפתוח את החנות. וטוב שיכתוב שלט מאיר עיניים, שהחנות פתוחה לכבוד שמחת המועד, כדי שהקונים יכוונו בקנייתם להוסיף שמחה במועד.

אבל אם זו חנות שמוכרים בה מוצרים שאין בהם צורך למועד, או מוצרים שצריכים הרכבה או תפירה, או מוצרים שבעת הקנייה מזמינים אותם, והם מגיעים לבית הלקוח רק לאחר המועד. כיוון שאין בחנותו שום תועלת למועד, עליו לסגור אותה במועד, כדי שלא להכשיל את היהודים במסחר אסור. ואם האיום על חנותו הוא חמור, ישאל שאלת חכם. [5]

במקומות שמתאסף קהל גדול, כמו בעיר העתיקה, מערת המכפלה ואירועי שמחת בית השואבה – מותר להקים דוכנים לממכר צורכי מצווה, כמו ספרים ודיסקים של שירי קודש, כיוון שיש בזה צורך מצווה, וצורך של 'דבר האבד', מפני שאין אפשרות להגיע אל הקהל הזה בהזדמנות אחרת. ואף שמעיקר הדין צריך למכור דברים שכאלה בצנעה, כדי שלא להפסיד את האפשרות למוכרם לקהל גדול, מותר למוכרם בפרהסיא. וטוב להציב מעל הדוכן שלט, שהמכירות לצורך שמחת המועד.

כאשר גויים מקיימים בימי חול המועד מכירה מוזלת של דברים שיהודי מתכוון לקנות לצורך עצמו או שהוא מתפרנס ממסחר בהם. אם לא היה יכול לקנותם לפני החג, וברור שלאחר החג מחירם יעלה באופן משמעותי, מותר לקנותם במועד משום 'דבר האבד'.

ואם יהודים מקיימים מכירה מוזלת שכזו בחול המועד, אזי רק אם הם מוכרים בהיתר, מותר לקנות אצלם. ואימתי יש להם היתר? כאשר נוצר אצלם צורך ממשי למכור בזול דווקא במועד, כגון שהם בסכנת פשיטת רגל, ומה שלא יספיקו למכור בהקדם לא יוכלו למכור אחר כך. אבל אם אין להם היתר לקיים את המכירה משום 'דבר האבד', אסור לקנות אצלם, וכפי שלמדנו לעיל (יא, טז), שאסור לקנות בחול המועד אצל יהודים שמוכרים באיסור.[6]


[5]. כאשר רוב הקונים יהודים, יש איסור של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". וכשיש חשש רציני של הפסד לקוחות, אם יש באזור גם חנויות של גויים, הרי שגם בלא חנותו היהודים יכולים לעבור ולקנות במועד, ולכן מותר לו לפתוח את החנות (שהאיסור בזה לתוס' ורוה"פ הוא רק 'מסייע'). אבל אם כל החנויות מסביבו בבעלות יהודים – אסור. וכעין זה כתב בשש"כ סז, כט, הערה קמג, בשם רשז"א.

נחלקו האחרונים בדין חנות שמוכרים בה לגוים ומשלמים עליה מיסים ושכר דירה גבוה בלי להתחשב בכך שבימי חול המועד החנות שובתת. יש אומרים שמותר לו לעבוד במועד (דברי מלכיאל ב, ק), ויש מתירים רק כאשר הוא משלם על כל יום בנפרד ובכלל זה גם על ימי חול המועד. אבל אם התשלום הוא שנתי, אין היתר לעבוד בחול המועד (אשל אברהם בוטשאטש תקלט, א). ונראה כדעת המחמירים, ובשעת הדחק, כאשר האיום על החנות חמור מאוד, אפשר לסמוך על המקילים. ועיין בהרחבות.

[6]. מי שהזדמן בימי חול המועד למקום שיש בו חנות שמוכרים בה דבר שהוא צריך לקנות עבור ימי החול, ואם לא יקנה אותו עכשיו, יצטרך לנסוע אחר המועד מרחק רב כדי לקנותו, ויאבד בנסיעתו זמן יקר וכסף, רשאי לקנות בחול המועד את מה שהוא צריך, מפני שזה נחשב כ'דבר האבד' (שש"כ סז, הערה קמו). ובתנאי שהמכירה בחנות מתקיימת בהיתר, כגון שהיא חנות מזון של יהודים, או חנות למוצרים אחרים של גוי.

פורסם בקטגוריה יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן