אסור לבנות בית כנסת בחול המועד. וגם כאשר אין לציבור מקום נאה להתפלל בו, ועל ידי העבודה יוכלו להשלימו ולהתפלל בו במועד, אסור לבנותו, הואיל ובנייתו כרוכה במלאכת אומן שהותרה רק לצורכי הגוף שבמועד (רמ"א תקמד, א. ועיין לעיל יא, יח, באיזה אופן אפשר לבנותו על ידי גוי).
אמנם ציבור שכבר מתפלל בבית כנסת ואירעה תקלה במערכת החשמל או המיזוג שלו, והם מצטערים מכך – מותר לתקנה במלאכת אומן. שהואיל וכבר התחילו להתפלל בבית הכנסת, והם סובלים מהתקלה, התיקון נחשב כצורכי הגוף במועד (שש"כ סח, ט, ובהערה כז, ל).
כשם שאסור לבנות בית כנסת בחול המועד, כך אסור לבנות ולתקן בתי ספר ושאר מבני ציבור, הואיל ובנייתם כרוכה במלאכת אומן שהותרה רק לצורכי הגוף שבמועד.
אמנם כאשר יש צורך לבצע תיקונים בבניין בית הספר או ברהיטים שלו, או שיש צורך לצבוע את הקירות, ואם ידחו את העבודה לאחר המועד, יגרם ביטול תורה לתלמידים, שלא יוכלו ללמוד בכיתות או בבית המדרש – מותר לבצע את העבודות בחול המועד, משום שזוהי מלאכת 'דבר האבד'. אלא שאם אפשר, ראוי לעשות עבודה זו על ידי פועל שאין לו מה לאכול או על ידי גוי, וכן ישתדלו לעשות את העבודה בצנעה (שדי חמד מערכת חוה"מ ב; מ"ב תקמג, א; שש"כ סז, ג-ד).
גג שהמעקה שלו נפל במועד, אם ניתן לסגור את הגג כדי שלא יעלו אליו במועד ויסתכנו, מותר להתקינו מחדש במלאכת הדיוט בלבד, שכבר למדנו שמותר לעשות בחול המועד מלאכת הדיוט לצורך מצווה, והקמת מעקה היא מצווה. ואם לא ניתן להתקינו במלאכת הדיוט – יסגרו את הגג. וכאשר לא ניתן לסגור את הגג, ויש חשש שהעולים לגג יסתכנו, הרי שזו 'מצווה עוברת', ומותר להתקין את המעקה במלאכת אומן (שו"ע תקמ, א; באו"ה 'וכן אם').
