חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י"ג – עבודת בית הדין וכתיבת מסמכים

למרות שבשבת ויום טוב אסור לקיים דיון בבית הדין, מחשש שמא יכתבו את טענות הצדדים ויעברו באיסור תורה (ביצה לז, א), בחול המועד בית הדין היה יושב לדון דיני נפשות ודיני מלקות ודיני ממונות, מפני שכתיבת הדיוט לצורך מצווה מותרת, ולצורך מצווה עוברת – אף כתיבת אומן מותרת.

ואף שמצווה לשמוח במועד, מותר לבצע במועד עונשי מיתה ומלקות, מפני שיש בזה צורך ציבורי להעמיד את הדין על תילו ולבער את הרע מישראל. בנוסף לכך, כדי שלא לדחות את כפרתו של החוטא אפשר לקיים את הדין במועד (מו"ק יד, ב; שו"ע תקמה, י).

גם היום, שאין דנים דיני נפשות ומלקות, מותר לבית הדין לעסוק בחול המועד בדיונים שיש צורך להקדימם. לפיכך, כותבים בחול המועד גיטין ושטרות חליצה וסיכומי ממון שביניהם. וכן דנים בתביעות ממוניות שבין אדם לחבירו וכותבים את סיכום הדין. וכן עורכים דיונים מקדמיים לשמיעת טענות שני הצדדים וכתיבתן. וכן כאשר שני הצדדים הסכימו להתדיין בפני בית דין מסוים – כותבים וחותמים על כך בשטר. וכן כאשר לווה לא שילם את חובו, עורכים שומה לנכסיו ומעבירים את שווי ההלוואה למלווה, וכותבים על כך שטר, כדי שידעו הכל שמעתה נכסים אלו שייכים למלווה. וכן כותבים אגרות מזון, היינו התחייבות של אדם לזון את ילדיה של אשתו. וכן כותבים צוואות ושטרות של הענקת נכסים במתנה (מו"ק יח, ב; שו"ע תקמה, ה).

טעם ההיתר בכל אלה, מפני שהם צורכי ציבור, ואף שכל דיון ודיון עוסק באנשים פרטיים, כיוון שדיונים אלה מזדמנים תדיר, ואם יעכבו אותם עד לאחר המועד יש חשש שבינתיים תתעורר מחלוקת בין הצדדים, הרי הם נחשבים כצורך הרבים (רמב"ם יו"ט ז, יב; ריב"ש שצ). ובשעת הצורך כותבים אותם במלאכת אומן, מפני שלפעמים דיונים אלה וכתיבתם הם צורך של 'דבר האבד', שאם לא יכתבום עלולים לחזור ולחלוק על מה שסוכם (תוס'). ולעיתים יש בכתיבה צורך הגוף, שעל ידי כתיבת שטר יוכל לקבל כסף לקנות מאכלים לסעודת החג (פמ"ג משב"ז ז; מ"ב תקמה, כ; לעיל יא, יג).

מטעמים אלו, מותר לפתוח בנק במועד. אמנם לכתחילה כשאין בכך צורך גדול, עדיף שלא לבצע פעולות בנקאיות בחול המועד, ולכן הבנקים צריכים לצמצם את שעות הפעילות. וכן הלקוחות צריכים להימנע מפעולות שניתן לדחות לאחר החג. אבל כאשר יש צורך, מותר ללקוחות לבצע פעולות בבנק, כגון הפקדת המחאות שיש חשש שיאבדו או שלא יכובדו לאחר החג, או כדי להוציא מזומנים לצורך המועד, או כדי לשלם חובות שהמאחר לשלמם מתחייב בקנס (שש"כ סח, ב).

וכן מותר לעובדים בדואר להפעיל את שירותי הדואר, מפני שהם צורכי ציבור. וכיוון שיש בדברי הדואר גם מכתבים שעיכובם יגרום הפסד, מותר לעובדי הדואר לבצע בשעת הצורך גם מלאכת אומן.

מצוות עשה מן התורה להלוות כסף לאדם שנזקק לו, ומצווה לכתוב על זה שטר כדי למנוע שכחה ומריבה (שו"ע חו"מ ע, א). אמנם במועד יש להימנע מכך, משום שאין כותבים שטרי חוב במועד (שו"ע תקמה, ו). אבל כאשר יש צורך לקחת הלוואה, כדי לקנות צורכי חג או לצורך 'דבר האבד', מותר לתת הלוואה ולכתוב על כך שטר, ואם יש צורך, מותר לכותבו אף במלאכת אומן (שו"ע שם; מ"ב לו-לז).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן