י – צריך לשבת בצל הסכך (דיני קישוטים וכילה)

פורסם בקטגוריה ב - הלכות סוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/13-02-10/

(דיני קישוטים וכילה)מצוות הסוכה לישב בצל הסכך הכשר. לפיכך, הפורס סדין תחת הסכך כדי להרבות את הצל בסוכה – פסל את הסוכה (שו"ע תרכט, יט). אבל מותר לאדם לשבת בתוך הסוכה כשכובע גדול לראשו, מפני שהכובע טפל לגופו ואינו חוצץ בינו לסכך.

מותר לתלות תחת הסכך מיני פירות וקישוטי נייר, מפני שהקישוטים טפלים לסכך ואינם חוצצים בין הסכך ליושבים בסוכה, ובתנאי שהקישוטים יהיו בתוך ארבעה טפחים הסמוכים לסכך (כ-30 ס"מ). ואפילו אם הקישוטים יכסו את כל הסכך, כל זמן שהם בתוך ארבעה טפחים של הסכך, הרי הם טפלים לסכך ואינם פוסלים אותו. ואם בטעות תלו איזה קישוט שמשתלשל אל מעבר לארבעה טפחים מהסכך, כל זמן שרוחבו פחות מארבעה טפחים – לא פסל את הסכך, אלא שאם יש בו רוחב שלושה טפחים עדיף שלא לשבת תחתיו. ואם רוחבו פחות משלושה טפחים (כ-22 ס"מ), מותר לשבת תחתיו (מ"ב תרלב, ג). אלא שמלכתחילה יש להעלות את כל הקישוטים אל תוך ארבעה טפחים של הסכך.[13]

מיטה שיש עליה כילה קבועה, הישן בה לא קיים מצוות סוכה. ואם הכילה ארעית: אם גובהה פחות מעשרה טפחים, אין בה חשיבות והיא בטלה לסוכה והישן בה מקיים מצוות סוכה. אבל אם גובהה למעלה מעשרה טפחים, יש בה חשיבות והישן בה אינו מקיים את המצווה.

וכן הדין לגבי הישן תחת מיטה או שולחן שבסוכה, כיוון שהחלל שתחתיהם נוצר בדרך אגב, הרי הוא נחשב ארעי, ואזי אם החלל פחות מי' טפחים (76 ס"מ) – הישן שם קיים מצווה, ואם הוא יותר מי' טפחים – הישן שם לא קיים מצווה.[14]

וכן הדין לגבי מיטת קומתיים, אם יש בחלל שבין המיטה התחתונה לעליונה י' טפחים (76 ס"מ), הישן בתחתונה לא קיים מצוות סוכה, ואם החלל פחות מי' טפחים – הישן בה קיים מצוות סוכה.[15]


[13]. מבואר בסוכה י, ב, שאם הקישוטים מופלגים מהסכך ד' טפחים, לדעת רוב האמוראים חוצצים, וכן נפסק להלכה בשו"ע תרכט, יט, ותרכז, ד. אלא שנחלקו הראשונים בטעם הפסול: למאור, ראבי"ה ומאירי, מפני שהוא כמו אוהל תחת אוהל, או סכך תחת סכך, לפי זה רק אם הקישוטים רחבים שבעה טפחים וצילם מרובה מחמתם נחשבים כאוהל וכסכך ופוסלים. לעומתם, רמב"ן, ראב"ד ורא"ש מבארים, שפסול הקישוטים כמו סכך פסול שכבר בד' טפחים פוסל תחתיו, ונחלקו הראשונים בשיטתם: לר"ן גם כשאין צל הקישוטים מרובה מחמתם אם הם מופלגים מהסכך ד' טפחים פוסלים. ולרא"ה רק אם צילם מרובה מחמתם פוסלים (עיין מ"ב תרכז, יא. ובירור הלכה לסוכה י, ב).

לפי זה כל שרוחבו פחות מד' טפחים בוודאי אינו פוסל את הסוכה, ומדינא אין בו איסור כמבואר במ"ב תרכז, טו. ואמנם לכתחילה לא ישב תחתיו. ואם הוא פחות מג' טפחים, לכתחילה מותר לשבת תחתיו (מ"ב תרלב, ג). אלא שלכתחילה יש להעלות את כל הקישוטים אל תוך ד' טפחים של הסכך (רמ"א תרכז, ד) ועיין בהרחבות י, ד-ה.

[14]. עיין בשו"ע תרכז, א-ג, ובמ"ב ז. לסיכום: שלושה תנאים בהגדרת אוהל שהיושב בו אינו נחשב כיושב בסוכה: א) קביעות. ב) גובה י' טפחים. ג) גג רחב טפח (תנאי זה כמעט תמיד מתקיים מפני שאם בתוך ג' טפחים הוא מתרחב לטפח, דינו כגג רחב טפח). כל אוהל שיש בו שני תנאים חוצץ בסוכה. למשל, הישן תחת המיטה, כיוון שהמיטה לא נועדה לשם החלל שתחתיה, חלל זה נחשב ארעי, ולכן אם הוא גבוה עשרה טפחים יש בו שני תנאים, גג טפח וגובה י' טפחים וחוצץ. ואם אינו גבוה י' טפחים, נשאר בו רק תנאי אחד של גג טפח ומותר לישן תחת מיטה זו.

[15]. מודדים י' טפחים מהמשטח שעליו עומד האוהל, ולכן אם העמידו את האוהל על הרצפה, למרות שהכניסו בתוכו מיטה, ובינה לאוהל פחות מי' טפחים, הישן שם לא קיים מצווה (עיין מ"ב תרכז, ה; שעה"צ יא). הישן תחת שולחן, למרות שהניח מזרון, מודדים מהרצפה עד תחתית השולחן, שהמזרון אינו נחשב כקרקע הסוכה.

מיטת קומתיים: אם יש פחות מי' טפחים בין התחתונה לעליונה, הישן בתחתונה מקיים את המצווה, וגם האיש שישן על המיטה העליונה אינו חוצץ (הרב אליהו, שבט הלוי ז, לו; י, פז, ב, פס"ת תרכז, ג, 6, ושלא כקנין תורה ה, א). וצ"ע אם מודדים י' טפחים מהמזרן או מהקרש שעליו מניחים את המזרן. ויותר נראה שמודדים מהמזרן, מפני שהוא מונח שם בקביעות. ויש שהסתפק אולי צריך למדוד מהרצפה (רשז"א), ותימה על כך, שהרי רגלי המיטה העליונה נשענים על המיטה התחתונה, ואינם עומדים לבדם על הרצפה. ומ"מ המתירים לישון במיטה התחתונה לא מדדו מהרצפה, שכן בוודאי יש יותר מי' טפחים בין הרצפה למיטה העליונה.

פורסם בקטגוריה ב - הלכות סוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן