ד – כללי הפסולים

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/13-04-04/

חמישה סוגי פסולים ישנם. הראשון: ארבעת המינים צריכים להיות אלו שצוותה התורה ולא מינים אחרים. פרי עץ הדר הוא אתרוג ולא לימון, וגם אתרוג מורכב פסול (להלן י). 'ענף עץ עבות' הוא הדס שעליו משולשים ולא הדס שוטה. כמו כן צריך ליטול ערבה ולא ענף של צפצפה.

הפסול השני: נשתנתה צורתו מדרך ברייתו. כגון לולב שעליו צומחים רק בצד אחד, או הדס וערבה שנשרו רוב עליהם.

השלישי: שאין בו שיעור. שכל שהוא קטן מדי, אינו ראוי להיקרא 'פרי עץ הדר' או 'כפות תמרים' או 'ענף עץ עבות' או 'ערבי נחל' (כמבואר להלן הלכות: ז, ח, ט, יב). כל שלושת הפסולים הללו פסולים כל שבעת הימים.

הרביעי: שאינו הדר, היינו שהמין לא נשתנה כל כך אבל איבד את צורתו הטבעית הנאה, כגון שהתייבש לגמרי. לרוב הפוסקים הנפסל משום הדר פסול רק ביום הראשון (רמב"ם ורמב"ן). ויש אומרים שהוא פסול בכל שבעת הימים (רא"ש).

החמישי: חסר. באתרוג הכוונה שחסר מבשרו (להלן יא); בלולב הכוונה שנחלקה תיומתו (להלן ו). חסרון פוסל רק ביום הראשון שבו המינים צריכים להיות תמימים, אבל בשאר הימים אינו פוסל (עיין סוכה לד, ב, תוס' 'שתהא'; רש"י לו, ב, 'ומשנינן').

הרי שכדי שאחד מהמינים ייפסל, עליו לעבור שינוי משמעותי. לפיכך, אין מקום למתח המלווה חלק מהעוסקים בבחירת המינים. ואמנם בהלכות הבאות נלמד בהרחבה על פגמים שונים שפוסלים את ארבעת המינים, אולם מדובר במקרים חריגים מאוד. ואף שרוב משמעותי של המינים המצויים בשוק כשרים, נהגו ישראל להדר במצווה ולבחור מינים יפים, שנאמר (שמות טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", ודרשו חכמים (שבת קלג, ב): "התנאה לפניו במצוות; עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה" (להלן הלכה יד). אבל אין צורך להיות במתח בשל כך.

בשעת הדחק, כאשר אין שום אפשרות להשיג מין כשר, אפשר לקיים את המצווה במין שנפסל מחמת 'הדר' או 'חסר' (הסוג הרביעי והחמישי), כגון לולב יבש או שנחלקה תיומתו. ולדעת רוב הפוסקים אף מברכים על נטילתו, ויש אומרים שאין מברכים.[2]

בנוסף לחמשת סוגי הפסולים שנוגעים לארבעת המינים עצמם, אין יוצאים ידי חובה במין שהוא גזול, וביום הראשון גם שאול פסול (כמבואר להלן יג). וכן מה שהוקדש לעבודה זרה נפסל למצווה (שו"ע תרמט, ג).


[2]. סוכה לא, א: "אמר רבי יהודה: מעשה בבני כרכין שהיו מורישים את לולביהם לבניהם (מכאן שלולב יבש כשר). אמרו לו: אין שעת הדחק ראיה". הרי שגם חכמים מסכימים, שבשעת הדחק אכן נוטלים לולב יבש. לדעת הראב"ד, היו נוטלים יבש רק כדי שלא תשכח המצווה, אבל לא היו מברכים על נטילתו. וחשש לדעתו בשו"ע תרמט, ו. ולרמב"ם על לולב יבש מברכים, אבל על שאר הפסולים אין מברכים. ולדעת רובם המכריע של הראשונים, בשעת הדחק מברכים על כל המינים שנפסלו מחמת 'הדר' או 'חסר', ומהם: רי"ץ גיאת; מחזור ויטרי שעג; ר"ת; רי"ד; עיטור; מנהיג; ראבי"ה ב, תרנג; רא"ש (ג, יד); סמ"ג, או"ז ועוד רבים. וכן פסקו הרדב"ז, מ"א, א"ר, מ"ב תרמט, נח.

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן