ו – נחלקה התיומת

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/13-04-06/

כל עלה ועלה שבלולב מורכב משני עלים שמחוברים זה לזה בגבם. חיבור זה נקרא 'תיומת', שעל ידו נעשים שני העלים כתאומים צמודים. כאשר הלולבים ממשיכים לצמוח לקראת היותם 'חריות', ראשי העלים הולכים ונפתחים, והראשון להיפתח הוא העלה המרכזי העליון שבלולב. וכיוון שטבעו של הלולב שעליו סגורים על ידי חיבור ה'תיומת', הרי שאם התיומת נפתחה, ישנו חסרון בלולב, ולכן למרות שהוא עדיין נראה לולב, הוא פסול לנטילה ביום הראשון, כי ביום הראשון המינים צריכים להיות שלמים. אבל בשאר הימים הוא כשר.

נחלקו הפוסקים בשאלה, מהי הגדרת 'נחלקה התיומת': יש אומרים, שרק כאשר נחלקה רוב התיומת של רוב העלים – הלולב פסול (רי"ף ורמב"ם). ויש אומרים, שדין נחלקה ה'תיומת' נאמר על העלה האמצעי העליון, שהואיל והוא הבולט והניכר שבעלים, אם נחלקה רוב תיומתו – הלולב פסול (גאונים ור"ן). וכך נוהגים למעשה, שלא ליטול ביום הראשון לולב שרוב תיומתו של העלה המרכזי שבו נפתחה. ויש מהדרים ליטול לכתחילה לולב שלא נחלקה תיומתו של העלה העליון אפילו במעט. בפועל, ברוב רובם של הלולבים רוב העלה העליון סגור, כך שכמעט כל הלולבים כשרים גם ליום הראשון. אבל מעטים הלולבים שאפילו מעט מן העלה המרכזי שלהם לא נפתח, וככל שהלולב יותר מפותח ויפה, כך גובר הסיכוי שמעט מהעלה העליון שלו יהיה פתוח. ונראה שעדיף ליטול לולב גדול ויפה שעלהו העליון פתוח במקצת מאשר לולב קטן וצמוק שעלהו העליון סגור. ומי שחושש שמא העלה העליון שלו ימשיך להיפתח, ועד שיגיע היום הראשון רובו יהיה פתוח, יכול להדביק אותו, ובכך להצילו מלהיפסל.

היו בראש הלולב שני עלים עליונים אמצעיים, צריך שבכל אחד מהם רוב התיומת תשאר שלימה. אבל אם שני העלים הללו נפרדו זה מזה, כיוון שהם שני עלים נפרדים, הלולב כשר (מ"ב תרמה, טו; פמ"ג משב"ז ד).

יש מעדיפים ליטול לולב שיש עליו 'קורא', שהוא כעין מעטה חום שמצמיד את העלים, ולדעתם כל עוד ה'קורא' על העלים הם נחשבים סגורים. ויש אומרים שלכתחילה עדיף ליטול לולב בלא 'קורא', ושני טעמים לכך: האחד, לדעתם ה'קורא' אינו מועיל להחשיב את העלה המרכזי כסגור, ואמנם אין צריך לחשוש שמא מתחת ל'קורא' רובו פתוח, כי זה מקרה נדיר מאוד, אבל מכל מקום יתכן שהוא פתוח במקצת, ואזי יש נוהגים שלא להחשיבו כמהודר. טעם שני, למנהג אשכנז נוהגים לכסכס בעלי הלולב בעת הנענועים, וכאשר יש על הלולב 'קורא' אי אפשר לכסכס בו.[3]


[3]. לדעת רוב הראשונים, ומהם: ר"ח, רי"ף, רמב"ם, רמב"ן, הפסול של נחלקה התיומת הוא כאשר רוב העלים נפתחו ברובם, וכ"כ בשו"ע תרמה, ג. ולרב פלטוי גאון ור"ן, מדובר בעלה המרכזי. ואף שרוב הראשונים מקילים, כמעט שלא מצאנו אחרונים שהתירו למעשה ביום הראשון לולב שנחלקה תיומתו של העלה המרכזי. אלא שי"א שהפסול הוא רק כאשר כולו נחלק (רמ"א, שועה"ר, ח"א, חזו"ע). וי"א שאם נחלק רובו פסול (ר"ן, יש"ש, ב"ח, גר"א, מ"ב תרמה, יט). ויש שכתבו שהמהודר הוא שהעלה המרכזי לא יהיה פתוח, ונחלקו בהידור זה: לט"ז הוא שלא יפתח טפח, ולח"א ובכור"י שלא יפתח אפילו כלשהו. ומ"מ כיוון שמדובר בהידור, שאף הוא שנוי במחלוקת, עדיף להדר בשאר נויי הלולב.

לדעת בכורי יעקב תרמה, ט, כאשר העלה האמצעי סגור על ידי 'קורא', גם אם לאחר הסרת ה'קורא' יתברר שהוא פתוח, כל זמן שהיה עטוף ב'קורא' דינו כסגור, ולכן מבחינה זו לולב עם 'קורא' מהודר. וכך הורה הרב אליהו זצ"ל. ולמאמ"ר תרמה, ד, ה'קורא' אינו מחשיבו סגור, ורבים חוששים לזה, וכדי לבדוק אם הוא סגור למהדרין מעדיפים לולב בלא 'קורא' (חזו"א, חזו"ע, פס"ת תרמה, 13). למנהג אשכנז גם מצד הכסכוס בעלים בעת הנענוע יש עדיפות ללולב בלא 'קורא' (בכור"י תרמה, ב). ולשו"ע (תרנא, ט), אין צריך לכסכס.

פורסם בקטגוריה ד - ארבעת המינים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן