חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יג – פגמים בייחוד – בני תשע מידות

שבחו חכמים את המקדש עצמו בשעת תשמיש שזוכה לבנים טובים (שבועות יח, ב). וההתקדשות היא, שייחדו עצמם לאהוב זה את זה בלב שלם. ככל שאהבתם גדולה יותר ועימה הכוונה שיזכו לילדים טובים וצדיקים, כך הייחוד שלהם קדוש יותר, ועל ידו הם זוכים לבנים טובים וצדיקים (לעיל א, ד; ב, ה-ו. להלן ג, ג).

מנגד, ככל שהם פחות אוהבים ודבקים זה בזה – כך חיבורם פגום, ואף הילדים הנולדים מהם עלולים להיות פגומים. ואלו הם בני תשע מידות רעות (נדרים כ, ב): "בני אימה ובני אנוסה, בני שנואה, בני נידוי, בני תמורה, בני מריבה, בני שכרות, בני גרושת הלב, בני ערבוביא, בני חצופה". [13]

פירושם: א) בני אימה ובני אנוסה – כשהאיש מאיים על אשתו ואונס אותה לתשמיש, או שהאשה מכריחה את בעלה להתחבר עימה באונס או איום. ב) בני שנואה – ששונא את אשתו ובועל אותה כדי לספק את תאוותו, או שהאשה שונאת את בעלה ומתחברת עימו כדי לספק את תאוותה. ג) בני נידוי – שמתחברים בשעה שאחד מהם מנודה. ואף שלהלכה אין איסור למנודה לשמש את מיטתו (ש"ך יו"ד שלד, יב), כיוון ששאר העם צריכים לפרוש מהמנודה עד שיתקן את מעשיו, החיבור איתו אינו בדבקות ושמחה כראוי. ד) בני תמורה – שבועל את אשתו וחושב על אשה אחרת, או שהיא חושבת על איש אחר. ה) בני מריבה – שבני הזוג נמצאים במריבה, ומשמשים מיטתם בלא שנתפייסו. אמנם אין המריבה מתירה לאחד מהם לבטל את העונה, אלא שחובה עליהם להתפייס מעט לפני החיבור. ו) בני שכרות – שמתחברים כשאחד מהם שיכור עד שאינו שולט במעשיו, שאין בייחוד זה כוונה שלימה של אהבה ואחדות. ז) בני גרושת הלב – שאחד מהם מעוניין בגירושין, שאף אם עדיין יש אהבה ביניהם, אין ייחודם שלם. ח) בני ערבוביא – אשה שהתגרשה ובטרם עברו שלושה חודשים נישאה לאחר. ט) בני חצופה – שתובעת את בעלה לתשמיש בדרך של גסות וניבול פה, שאין בייחוד זה אהבה אלא סיפוק תאווה בלבד. וכן כשהאיש תובע באופן זה את אשתו. במסכת כלה (א, טז) הוסיפו גם בני ישנה – שבועל את אשתו בעת שהיא ישנה, שאין בייחודם אהבה הדדית.

אמרו על בני תשע מידות אלו, שהואיל ונשמתם ירדה לעולם מתוך חיבור שאין בו אהבה ואחדות, יש בהם פגם, וקשה להם להתקשר לעניינים שבקדושה, ויצרם הרע עלול להתגבר עליהם. מעבר לכך, כשאין אהבה והבנה בין ההורים, תחושת הניכור והריחוק שביניהם משפיעים לרעה על הילדים, שכדי לגדול כהלכה הם זקוקים לאווירה של אהבה ורעות, חום רגשי ויציבות נפשית.

אמנם ברור שגם לבני 'תשע מידות' יש בחירה, ואם יבחרו בטוב, יזכו לשכר גדול יותר, מפני שהצליחו להתגבר על יצרם ועל הדוגמא השלילית שראו בביתם. אך אם לא יתאמצו לתקן את עצמם, נטייתם לרע תגבר.

כאשר השלום שבין איש לאשתו נפגם בישראל, וילדים רבים נולדים מזיווגים פגומים כאלה, הפגם גורם לפירוד בין הקב"ה וישראל, ובעקבות כך ישראל גולים מעל אדמתם. וזאת כדי שייסורי הגלות יסירו מישראל את הפושעים והמורדים מחמת הזיווגים הפגומים, ועל ידי כך האמונה חוזרת להתגלות וישראל נגאלים. שנאמר: "וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי, מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם אוֹצִיא אוֹתָם, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹא, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל כ, לח. ועיין שם כ, מ-מד).


[13] במסכת כלה א, טז, כתוב שהם "כממזרים ואינם ממזרים". הרי שבני תשע מידות נחשבים כנולדים מסוג של ניאוף במחשבה. כשם שמחשבות האיש פוגמות כך מחשבות האשה פוגמות, כמבואר בתנחומא נשא ז: "בזמן שהאשה מתיחדת עם בעלה והוא משמש עמה ולבה לאיש אחר שראתה בדרך, אין לך ניאוף גדול מזה". אלא המצווה שיתייחדו באהבה שלימה, וכפי שכתב הרמב"ם (דעות ה, ד): "ברצון שניהם ובשמחתם". וכן כתבו שאר הראשונים שחסרון האהבה הוא פגם תשע מידות (ראב"ד בשער הקדושה, טור אה"ע כה, א). כתב הגר"א על תקוני זוהר, סוף תיקון נג, בעניין יקדש עצמו בשעת תשמיש – "עיקרו קאי על בני ט' מדות שנאמר בהן (יחזקאל כ, לח): וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים, דהן מסטרא דערב רב ועץ הדעת". וכ"כ רבנו בחיי (בראשית ל, לח): "וקדושה זו היא טהרת המחשבה שלא יחשוב באשה אחרת ולא בדברים אחרים רק באשתו". ועוד יבואר עניין קדושת החיבור על שתי מדרגותיו להלן ג, ג.

תפריט

דילוג לתוכן