יא – התרת נדרים

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/15-05-11/

נוהגים ישראל להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים (של"ה מס' יומא ב-ד, ח"א קלח, ח). ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. בנוסף לכך, גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.

התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר. וכן מועילה למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שהוא מקיימם בלי נדר. וכן מועילה לדברי מצווה שאדם קיבל על עצמו בלא שציין שקבלתו בלי נדר.

אבל נדרים שאדם זוכר שנדר, אין מתירים לו בלא שיפרט את הנדר בפני שלושה דיינים ויתירו לו אותו על ידי פתח וחרטה (שו"ע יו"ד רכח, יד).[5]

כדי להתיר צריך לבוא לפני שלושה גברים ולבקש מהם התרה. גם שלושה הדיוטות יכולים להתיר, ובתנאי שהם מסוגלים להבין דברי תורה ומבינים את משמעות התרת הנדר (עי' שו"ע יו"ד רכח, א).

ההתרה היא שיאמרו המתירים שלוש פעמים: "מותר לך" או "שרוי לך" או "מחול לך". בסידורים יש נוסח מסודר לבקשת ההתרה ולהתרה עצמה.

כיוון שההתרה אינה נחשבת כדין, אפשר להתיר בלילה, ואפשר ששלושת המתירים יהיו קרובים זה לזה וקרובים למבקש ההתרה. לפיכך יכולים שלושה אחים להתיר נדר לאחיהם הרביעי (שו"ע רכח, ג). אמנם כאשר אשה מבקשת התרה, בעלה אינו יכול להיות אחד משלושת המתירים (שו"ע רלד, נז).

נוהגים שמבקש ההתרה עומד, ושלושת המתירים יושבים כמו בית דין. אפשר שיעמדו אנשים רבים לפני השלושה ויבקשו ביחד התרה על נדריהם, והשלושה יתירו לכולם כאחד. ויש מהדרים להתיר לכל אחד בנפרד (מטה אפרים תקפא, מט).

יש אומרים שאם נדר אדם נדר בחלומו, עליו להתירו, ויש אומרים שנדר של חלום צריך להתיר בעשרה. ואף שלדעת רוב הפוסקים נדר של חלום אינו צריך התרה, כי אינו כלום, לכתחילה חוששים לדעת המחמירים (שו"ע רי, ב). ואם אינו משיג בקלות עשרה, יתיר בפני שלושה, כשאר נדרים (רמ"א שם). אמנם מי שלא זוכר שנדר אי פעם בחלומו, אינו צריך להתיר בערב ראש השנה את נדריו בפני עשרה. ואע"פ כן יש מהדרים להתיר את נדריהם בערב ראש השנה בפני עשרה, שמא אירע שנדר נדר בחלום ושכחו (דעת תורה תריט, א).

נשים יוצאות ידי התרת נדרים ב'כל נדרי' שאומרים בערב יום הכיפורים, ולכן נהגו נשים להקפיד להגיע לבית הכנסת בערב יום הכיפורים ל'כל נדרי'. ואשה נשואה, יכולה למנות את בעלה שליח, ולבקש ממנו שכשיתיר לעצמו יתיר גם לה, כי אשתו והוא חטיבה אחת, שאשתו כגופו, וכשהוא עומד לפני השלושה גם היא איתו. אבל אשה שאינה נשואה, אינה יכולה למנות אשה או איש אחר שיתיר עבורה (שו"ע רלד, נו; ט"ז מו; רב פעלים ח"ד או"ח לד).


[5]. מהתורה אפשר להתיר נדר בלא לפרטו, וחכמים תקנו שהבא להתיר נדרו צריך לפרטו, שמא יתירו נדר שאסור להתיר, כגון נדר שמטרתו למנוע איסור. ואם לא פירט את הנדר לאחד מהמתירים – אינם יכולים להתיר (גיטין לה, ב; שו"ע יו"ד רכח, יד). לפיכך, נוסח ההתרה הכללי של ערב ר"ה מועיל רק לנדרים שנשכחו ממנו, אבל אותם שהוא זוכר אינם מותרים (תוס' רי"ד נדרים כג, ב; שבלי הלקט שיז; דרך החיים; אלף המגן על מט"א תקפא, קא). ויש אומרים שההתרה מועילה גם לנדרים שהוא זוכר, הואיל ואומרים בנוסח ההתרה שאין מבקשים התרה על מה שאין ראוי להתיר, ממילא אין חשש שיתירו נדר שאסור להתיר (מהר"ש קלוגר בשו"ת לשו"ע רכח, יד, שפת אמת שם; ולכך נטה רשז"א. עי' בספר 'כל נדרי' עט, א).

מהר"ש קלוגר כתב שההתרה מועילה מדין חרטה, ואף שבדרך כלל מצריכים גם פתח, כיוון שכבר מסר מודעה לבטל את נדריו בר"ה הקודם (כמבואר בהלכה הבאה), חרטה לבד מספיקה. ובמחנה אפרים (נדרים סי' טז) כתב שההתרה מועילה גם מדין פתח, שאילו היה יודע שיתחרט לא היה נודר (כל נדרי עח, ז).

פורסם בקטגוריה ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן