ט – יולדת

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/15-08-09/

יולדת, משעה שאחזו בה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית חולים, הרי היא נחשבת כחולה מסוכנת שצריכה לשתות ולאכול כפי צרכה. וכך הוא דינה עד שיעברו שלושה ימים מעת לעת, כלומר 72 שעות מרגע לידתה. ואם הן מסתיימות באמצע יום הכיפורים, תוכל לשתות ולאכול כפי צרכה עד לסיום 72 השעות.[11] וכבר למדנו לגבי כל החולים המסוכנים, שרק כאשר אין בכך שום נזק, עדיף שישתו ויאכלו לשיעורים. אבל אם היולדת רוצה לישון, ואם תצטרך לשתות ולאכול לשיעורים, תתקשה לישון כפי צרכה, מוטב שתשתה ותאכל ברציפות.

משלושה ימים ועד שבעה ימים, יש לדון במצבה. אם ברור לה ולרופא, שאין במצבה סכנה – תצום. ואם אין להם וודאות בכך – לא תצום (שו"ע תריז, ד). ואם הדבר אינו מכביד עליה, עדיף שתשתה לשיעורים.


[11]. בשו"ע תריז, ד, כתב עפ"י תרומת הדשן קמח, שאין מונים ימים אלו מעת לעת, שאם ילדה בסוף יום ז' בתשרי, מקצת היום נחשב ככולו, וצריכה לצום ביום הכיפורים. ובמ"ב של, י, כתב שכמה ראשונים סוברים שמחשבים מעת לעת, ומהם: רא"ש, ריטב"א, הגהות אשרי עפ"י בה"ג. וכך מורים למעשה (שש"כ לט, טו; יבי"א ח"ז נג, ז).

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן